אילי - אילקה (הינדה) ברק, ילידת 1954. בתם אבא יוסף ואמא רבקה וייסמרק. נולדה בבת ים ובגיל שנה עברה עם המשפחה, אח בוגר ממנה ואח צעיר, שיוולד מאוחר יותר, למושב נורדיה. שם גדלו וחונכו הילדים ברוח זאב ז'בוטינסקי.

הבית , כאמור, היה בית"רי, רביזיוניסטי. אבא יוסף היה פעיל באצ"ל בימים של טרום המדינה. אביו, הסבא של אילי, היה בעל נגריה גדולה בשכונת שפירא בת"א שהייתה מקום מפגש לאנשי המחתרת. אילי, חולקת סיפור על אבא יוסף, שבפשיטה של הבולשת הבריטית על הנגרייה, בה שהה באותה שעה איתן ליבני, שהיה מפקד בכיר במחתרת האצ"ל, זוהה בטעות אבא יוסף, כאיתן ליבני ונאסר במקומו  לחצי שנה בכלא רפיח.

ביה"ס יסודי בבית יצחק ובתיכון "שרת" בנתניה. כיוונה ללמוד בסמינר למורים, אלא שכשנה לאחר תחילת התיכון, נסגרה המגמה להכשרת מורים והמוסד הפך לתיכון רגיל ובו מגמה מוגברת לערבית. לקראת סיום הלימודים פוגשת אנשי מודיעין המאתרים מועמדים לגיוס בעלי ידע בערבית.

מתגייסת לצה"ל מיד עם סיום התיכון, ביולי 1972 ועוברת הכשרה מיוחדת של חיל המודיעין, המחייב אותה גם לשרת כחצי שנה ב'קבע'. יורדת עם בוגרות הקורס לבסיס "בבל" - אום חשיבה בסיני. בתחילת כאלחוטאית בהאזנה. ואח"כ כמק"ניסטית (מתארת מכשיר מעקב בשם מק"ן שגם אחרי 49 שנים לא יכולה לפרט מהו). משרתת בבונקר "לסקוב" בבסיס במשמרות, עם עוד חייל או חיילת, של 8 שעות תעסוקה ו 16 שעות מנוחה. לקראת המתיחות של סוף ספטמבר תחילת אוקטובר 1973. המשמרות מהודקות יותר 8/8. שומעת דיבורים על 'תרגיל' של הצבא המצרי שאולי יהפוך לדבר האמיתי. מתארת מתח הדורש שהיה ממושכת ואף שינה בבונקר.  בשבת-יום כיפור בצהרים, מתחילה ההפגזה על הבונקר, החייל, אבינועם שישב לידה והתחנן שתחליף אותו, עולה בסופו של דבר למגורים . ונפגע. החלל הראשון בבסיס. אילי חשה אחריות שכן נאותה להחליפו בבונקר. הבונקר נפגע, המכשור צונח מהתקרה  עם חתיכות בטון שנופלות על 4 הבנות והקצין שהיה עמן. הן מועברות ב'תעלת הקשתות' המקשרת, לבונקר מאסיבי יותר בו מרוכזים הרבה אנשים, עד מוצאי השבת שבו הבנות מוטסות לרפידים. אחרי כמה ימים מגיעה הביתה. מקבלת חופשה חקלאית . מבקשת ומקבלת תמיכה רגשית בעקבות  החוויה הקשה של הפגזת הבונקר ונפילת אבינועם. עם שוך הקרבות חוזרת עם הבנות האחרות לבסיס ולבונקר המשוקם וחוזרת לאותו תפקיד עד השחרור מהצבא.

מתארת חיי חברה קרובים בין חיילי וחיילות הבסיס. שומרים על קשר עד היום ונפגשים ביום העצמאות.

לימודים בסמינר הקיבוצים , חתונה (יצאו מ"בבל" הרבה חתונות) עם מאיר ז"ל שהיה נח"א (נציג חיל האויר בבסיס). נולדים 3 ילדים ו 6 נכדים. עוסקת בפעילות על הגיל הרך.

מראיינת: יעל בסיס סטודנט

צלם ועורך: יוסי רום

אילי - אילקה (הינדה) ברק, ילידת 1954. בתם אבא יוסף ואמא רבקה וייסמרק. נולדה בבת ים ובגיל שנה עברה עם המשפחה, אח בוגר ממנה ואח צעיר, שיוולד מאוחר יותר, למושב נורדיה. שם גדלו וחונכו הילדים ברוח זאב ז'בוטינסקי.

הבית , כאמור, היה בית"רי, רביזיוניסטי. אבא יוסף היה פעיל באצ"ל בימים של טרום המדינה. אביו, הסבא של אילי, היה בעל נגריה גדולה בשכונת שפירא בת"א שהייתה מקום מפגש לאנשי המחתרת. אילי, חולקת סיפור על אבא יוסף, שבפשיטה של הבולשת הבריטית על הנגרייה, בה שהה באותה שעה איתן ליבני, שהיה מפקד בכיר במחתרת האצ"ל, זוהה בטעות אבא יוסף, כאיתן ליבני ונאסר במקומו  לחצי שנה בכלא רפיח.

ביה"ס יסודי בבית יצחק ובתיכון "שרת" בנתניה. כיוונה ללמוד בסמינר למורים, אלא שכשנה לאחר תחילת התיכון, נסגרה המגמה להכשרת מורים והמוסד הפך לתיכון רגיל ובו מגמה מוגברת לערבית. לקראת סיום הלימודים פוגשת אנשי מודיעין המאתרים מועמדים לגיוס בעלי ידע בערבית.

מתגייסת לצה"ל מיד עם סיום התיכון, ביולי 1972 ועוברת הכשרה מיוחדת של חיל המודיעין, המחייב אותה גם לשרת כחצי שנה ב'קבע'. יורדת עם בוגרות הקורס לבסיס "בבל" - אום חשיבה בסיני. בתחילת כאלחוטאית בהאזנה. ואח"כ כמק"ניסטית (מתארת מכשיר מעקב בשם מק"ן שגם אחרי 49 שנים לא יכולה לפרט מהו). משרתת בבונקר "לסקוב" בבסיס במשמרות, עם עוד חייל או חיילת, של 8 שעות תעסוקה ו 16 שעות מנוחה. לקראת המתיחות של סוף ספטמבר תחילת אוקטובר 1973. המשמרות מהודקות יותר 8/8. שומעת דיבורים על 'תרגיל' של הצבא המצרי שאולי יהפוך לדבר האמיתי. מתארת מתח הדורש שהיה ממושכת ואף שינה בבונקר.  בשבת-יום כיפור בצהרים, מתחילה ההפגזה על הבונקר, החייל, אבינועם שישב לידה והתחנן שתחליף אותו, עולה בסופו של דבר למגורים . ונפגע. החלל הראשון בבסיס. אילי חשה אחריות שכן נאותה להחליפו בבונקר. הבונקר נפגע, המכשור צונח מהתקרה  עם חתיכות בטון שנופלות על 4 הבנות והקצין שהיה עמן. הן מועברות ב'תעלת הקשתות' המקשרת, לבונקר מאסיבי יותר בו מרוכזים הרבה אנשים, עד מוצאי השבת שבו הבנות מוטסות לרפידים. אחרי כמה ימים מגיעה הביתה. מקבלת חופשה חקלאית . מבקשת ומקבלת תמיכה רגשית בעקבות  החוויה הקשה של הפגזת הבונקר ונפילת אבינועם. עם שוך הקרבות חוזרת עם הבנות האחרות לבסיס ולבונקר המשוקם וחוזרת לאותו תפקיד עד השחרור מהצבא.

מתארת חיי חברה קרובים בין חיילי וחיילות הבסיס. שומרים על קשר עד היום ונפגשים ביום העצמאות.

לימודים בסמינר הקיבוצים , חתונה (יצאו מ"בבל" הרבה חתונות) עם מאיר ז"ל שהיה נח"א (נציג חיל האויר בבסיס). נולדים 3 ילדים ו 6 נכדים. עוסקת בפעילות על הגיל הרך.

מראיינת: יעל בסיס סטודנט

צלם ועורך: יוסי רום