גלעד נולד ביוני 1953 בקיבוץ מחניים. ההורים חברי ההכשרה הצעירה היו מראשוני הקיבוץ. האבא יליד צרפת, האמא דור 17 בירושלים, שם התיישבה משפחתה בתחילת המאה ה-17. את תקופת בית הספר היסודי בילה גלעד בירושלים ובפריס עקב שליחותו האב בשירות החוץ. בכלל כל ההיסטוריה המשפחתית שזורה לאורך הדורות תמיד בשירות המדינה. ערב מלחמת ששת הימים בירושלים הוא וחבריו לספסל הלימודים מלאו שקי חול להגנה. בשנת 1971 התגייס לקורס טייס, ולאחר שנה וחצי בקירוב, עבר לשריון. באמצע 1973 הגיע לחטיבה 401 לגדוד 46 כאיש צוות, תותחן מגח. המלחמה תפסה את הגדוד בביר תמדה בסיני, משם הוחשו הטנקים על שרשראות לתעלה. בהמשך מתאר גלעד את ההתנהלות שלו, של הפלוגה ושל צוות הטנק המקורי, טנק מ"פ ג', מליל הקרבות הראשון במוצאי יום כיפור ובמשך כל שלושת השבועות של הלחימה. לאחר המלחמה עשה קורס קצינים, שירת כמ"פ בגדוד, ובמילואים עלה בסולם הדרגות והתפקידים עד מח"ט שריון (חטיבה 8) וסגן מפקד אוגדה. בראיון מזכיר גלעד אנשים אשר הלכו עמו לאורך הדרך,  חלקם כבר אינם בין החיים. גלעד עוסק בעריכת דין ובמחקר וכתיבה בתחום המדיני-ביטחוני, ופרק מיוחד מעדותו מוקדש לתקופה שבה היה שותף למשא ומתן בין מדינת ישראל לבין הפלשתינאים בתקופת ראשי הממשלה רבין וברק. לגלעד ואשתו ארבעה ילדים וארבעה נכדים.

ריאיון, צילום ועריכה יהודה וגמן