עמי נולד בחדרה באוקטובר 1949 בערב יום כיפור. כור ההיתוך המשפחתי של עמי יכול לשמש כסרט עלילתי. סבו של עמיר נתן לרמן התייתם מהוריו בגיל 12 ואומץ על ידי דודו האח של אביו. בשלב מסויים הדוד חלה במחלה קשה אבל באורח פלא החלים ובעקבות נדר שנדר עלה עם משפחתו לארץ ישראל יחד עם האחיין המאומץ. זה היה בשנת 1891. המשפחה הגיעה לחדרה בין השאר כי לדוד הייתה זיקה לחקלאות. יותר מאוחר הדוד חלה והיה לנפטר הראשון בחדרה אשר מת מקדחת. אשתו של הדוד החליטה לחזור לליטא. הקהילה המקומית נחלצה לאמץ את הילד היתום אשר נשאר בארץ. הילד אומץ על ידי משפחה אומנת בירושלים ושם גדל. יותר מאוחר הוא היה בין הבוגרים הראשונים של בית הספר החקלאי מקווה ישראל. כאשר התבגר הוא התחתן בירושלים והביא לעולם ששה בנים ובת אחת. הבן השלישי במספר יחיאל הוא אביו של עמי אשר נולד בשנת 1904. בגיל 15 – 16, יחיאל נסע לגרמניה ללמוד בבית הספר החקלאי יהודי בעיר האלם על יד האנובר. אחרי תום הלימודים בגרמניה יחיאל חזר לארץ ועבד תקופה בניהול חוות חקלאיות. בשלב יותר מאוחר יחיאל מגיע לחדרה במטרה לפתח את החקלאות במקום. בחדרה הוא התחתן ונולדו לו שני בנים ישראל ויאיר. ואז האמא של הבנים נפטרה מסרטן בשנת 1945. יחיאל האב היה כל חייו איש ציבור ופעל רבות בכל אזור השרון. לימים הכירו ליחיאל את אימו של עמי ,לאה לילקה, אשר גם לה יש סיפור חיים מיוחד. לאה ילידת פולין בת למשפחה מיוחסת בוורשה. בשלב מסויים מגיעה לוורשה משלחת מארץ ישראל ובה בין השאר אחד הבנים של משפחת בלקינד מראשון לציון. לאה עולה אחריו לארץ והם מתחתנים ונולדה לה בת בשם מאירה. בתקופת מאורעות 1936 האב נרצח על ידי ערבים כאשר הבת שלו בת חמישה חודשים.. כמה שנים מאוחר יותר משפחת בלקינד הכירה לאלמנה את אביו של עמי, אשר היה אלמן גם הוא כזכור. לילקה ויחיאל נישאו ב 1948 והתגוררו בחדרה יחד עם שלשת ילדיהם הלא משותפים. עמי בנם המשותף נולד שנה מאוחר יותר. עד היום עמי מדבר על חדרה ככור היתוך מיוחד וייחודי. בזמן מלחמת העצמאות ישראל אחיו של עמי אשר לחם בירושלים, נפל בשבי הלגיון הירדני. עמי גדל בחדרה ולמד בבית הספר אחד העם. בתור תלמיד י"ב עמי נטל חלק במאמץ ההגנתי של העורף בתקופת ההמתנה של מלחמת ששת הימים. באותם הימים אחותו של עמי עבדה צמוד לראש הממשלה לוי אשכול. עם בוא הגיוס בנובמבר 1967 עמי התנדב לצנחנים והגיע לגדוד 890. בהמשך עמי מדבר בהרחבה על תקופת מלחמת ההתשה ובמיוחד את תקופת המרדפים בבקעת הירדן. בהמשך יצא לקורס קצינים משולב עם קורס קציני חבלה. עם שחרורו מהצבא עמי יצא ללימודים בלונדון. בנובמבר 1972 עמי התבקש להצטרף למוסד, לפעילות חלקית. הוא לא כל כך התלהב מהרעיון. בהמשך הוא פעל בשירות המדינה מתוך לונדון. מלחמת יום כיפור תפסה עם עמי בלונדון ודיי מהר הוא עלה על מטוס ונחת בישראל והצליח לחבור אל גדוד 890. עמי מתאר בהרחבה את קורותיו בגזרת התעלה הן כחלק מגדוד 890 והן כצופה מן הצד על גזרות נוספות בהן לא היה באופן פיזי. הוא גם נחשף באופן מוחשי אל כל נושא הפצועים והנפגעים. בשלב מסויים הוא נפגע בראש מקליע של רובה אבל לא מאבד את ההכרה ולמעשה הוא המשיך לתפקד בכוחות עצמו .רק כאשר הגיע לטיפול בבית חולים הבין עד כמה היה קרוב למוות. אחרי תום המלחמה, עמי חזר ללונדון להשלמת הלימודים, עם שובו לארץ הפך לשמאי רכוש. בשנת 1977 נישא לרינה ונולדו להם ארבעה ילדים . כיום הוא שוב לומד בבית ברל הסטודנט הכי מבוגר שם.

ראיון וצילום ועריכה יצחק בוצר