ישראל נולד וגדל בתל אביב עד הגיוס לצה"ל. שרת בפיקוד הדרכה, עבר לשריון, סיים קורס קצינים, שרת בגדוד 82 חטיבה 7, השתתף בקרבות על המים בגזרת סוריה ובפעולת סמוע, השתחרר מצה"ל בחורף שנת 1967. במילואים הוצב בחטיבה 37 בבסיס כורדני, ויועד להסבת החטיבה לטנקי שוט. עם הגיוס למלחמת ששת הימים, הוצב בפלוגת שוט מילואים שלחמה בחטיבה 7 בחזית הדרום. המח"ט גורודיש הקים כוח של שישה טנקים צלפים הכולל אנשי צוות שהשתתפו בקרבות על המים בפיקוד ישראל. הכוח לחם עם חטיבה 7 בקרבות הפריצה לסיני ועד תעלת סואץ. לאחר המלחמה התגייס למערכת הביטחון ושוחרר ממילואים. לקראת 73 הוצב בחטיבה 679, והשתתף באימון ההקמה בתפקיד מ"פ בגדוד של עודד ארז. בשנת 73 יצא ללימודים בירושלים, ועם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נסע לימ"ח עם ד"ר אורי אלמליח. ישראל הגיע למחנה יפתח חולה, ונשלח לישון בלילה. בבוקר הצטרף לתהליך הגיוס, עלה לרמת הגולן במסגרת הגדוד של רן גוטפריד, ביום א בשעות הבוקר בתפקיד מ"פ. לקראת נפח הטנק סבל מבעיות קשות בעיקר בתחום הקשר. בנפח קיבל המג"ד פקודה לרדת לאזור המחצבה סינדיאנה ולהיערך להגנה. תוך כדי היערכות נתקלו בטנקים סוריים בטווחים של מאות מטרים. תוך כדי ניהול אש ופגיעה במספר טנקים, נפגע הטנק, כנראה בטובה. הצוות נטש את הטנק, הנהג עזריה נהרג ביציאה ממנו, ישראל נפצע, אירגן את הצוותים הפגועים, וחולצו על ידי החפ"ק של מפקד האוגדה רפאל. בלילה פינה ישראל את הפצועים בנגמ"ש לראש פינה, הגיע למחנה יפתח, ומשם לבית חולים צפת. ביום שני יצא מבית החולים וחזר למחנה יפתח, אירגן כוח של חמישה טנקים, ועלה שוב לאזור נפח. בלילה חבר לחטיבה, קיבל פיקוד על כוח גדודי של חמישה טנקים אלה, וקיבל משימה לאבטח את החטיבה לכיוון מזרח משעות הבוקר של יום שלישי. בשעות הצהרים בזמן תדלוק הטנקים, נפצע בשנית מהפגזה סורית, ופונה לבית החולים בצפת. בחודש מאי 1974 לאחר תהליך החלמה ושיקום חזר לשרת במערכת הביטחון עוד שנים רבות. צילם וערך חורין