ל - יואל לבקוביץ' לב...יואל לבקוביץ' לביא אל"מ בדימוס קצין אג"מ חטיבה 500 בפיקוד אריה קרן חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73ל - יואל לבקוביץ' לביא אל"מ בדימוס קצין אג"מ חטיבה 500 בפיקוד אריה קרן חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (2)
יואל לבקוביץ' לביא אל"מ בדימוס קצין אג"מ...
יואל נולד ברמלה בפברואר 1950. ההורים הצליחו להגיע לארץ מפולין דרך רוסיה לפני מלחמת העולם השנייה. האב שירת בצבא האדום. ההורים נדדו בדרכי היבשת יחד עם בנם הבכור אחיו של יואל, אשר נולד בתקופת המסע לארץ ישראל. בארץ המשפחה התגוררה תחילה בפרדס חנה ולאחר מכן רכשו בית ערבי ברמלה. הבית, בית ילדותו של יואל, היה מוקף במגוון של צמחיה ועצי פרי מכל הסוגים, והקירות היו חזקים ועבים מאד. יואל מציין שמכאן צמחה אצלו האהבה לגידול עצי פרי, ולאו דווקא לצרכי מסחר. עד כיתה י"א יואל למד ברמלה בבתי ספר עם זיקה דתית ואף חבש כיפה. בנובמבר 1967 יואל התגייס לצבא. תחילה הוא הופנה למיון בשייטת, זה לא עבד, וכעבור זמן לא רב הגיע לשריון. תחילה הוא שירת בגדוד 53, ברמת הגולן, בהמשך יצא לקורס מפקדי טנקים. בנובמבר 1969 סיים קורס קציני שריון. בתקופה של ערב פרוץ מלחמת יום כיפור מתאר יואל אווירה של מספר חברים קציני שריון כמוהו, שהבינו שהולך לקרות משהו. בערב יום כיפור קיבלו הוראה להתייצב בבית הספר לשריון להצטוות לקראת ירידה לסיני עם חטיבה 500 בפיקוד אריה קרן. החטיבה נכנסה למלחמה בסיני כאשר יואל מתפקד כקצין האגם החטיבתי. יואל נטל חלק בכל הקרבות שהתחוללו משני צידי התעלה. בשלב מסוים תוך כדי הלחימה יואל נפצע עד כדי כך שנשקפה סכנה לחייו. אחרי תקופת שיקום בת שמונה חודשים הוא חזר לשירות, עדיין כקצין בקבע. במבט לאחור, יואל מציין כמה וכמה תובנות שהיו לו בזמן הלחימה ובמיוחד אירועי ה 8 באוקטובר לפחות ממה שהוא חווה בחזית הדרום. בהמשך דרכו בצבא יואל מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה. יואל שירת כראש עיריית רמלה במשך 23 שנים. בתקופת כהונתו זכתה העיר בפרס חינוך ארצי. כמו כן, הוא קידם בצורה משמעותית את קבוצת כדורסל נשים של רמלה. ליואל יש שתי בנות ובן יש לו שישה נכדים.
ריאיון וצילום יצחק בוצר עריכה חורין
מציג פריט: - מתוך 2
יואל לבקוביץ' לביא אל"מ בדימוס קצין אג"מ חטיבה 500 בפיקוד אריה קרן חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73
קרא עוד
יואל נולד ברמלה בפברואר 1950. ההורים הצליחו להגיע לארץ מפולין דרך רוסיה לפני מלחמת העולם השנייה. האב שירת בצבא האדום. ההורים נדדו בדרכי היבשת יחד עם בנם הבכור אחיו של יואל, אשר נולד בתקופת המסע לארץ ישראל. בארץ המשפחה התגוררה תחילה בפרדס חנה ולאחר מכן רכשו בית ערבי ברמלה. הבית, בית ילדותו של יואל, היה מוקף במגוון של צמחיה ועצי פרי מכל הסוגים, והקירות היו חזקים ועבים מאד. יואל מציין שמכאן צמחה אצלו האהבה לגידול עצי פרי, ולאו דווקא לצרכי מסחר. עד כיתה י"א יואל למד ברמלה בבתי ספר עם זיקה דתית ואף חבש כיפה. בנובמבר 1967 יואל התגייס לצבא. תחילה הוא הופנה למיון בשייטת, זה לא עבד, וכעבור זמן לא רב הגיע לשריון. תחילה הוא שירת בגדוד 53, ברמת הגולן, בהמשך יצא לקורס מפקדי טנקים. בנובמבר 1969 סיים קורס קציני שריון. בתקופה של ערב פרוץ מלחמת יום כיפור מתאר יואל אווירה של מספר חברים קציני שריון כמוהו, שהבינו שהולך לקרות משהו. בערב יום כיפור קיבלו הוראה להתייצב בבית הספר לשריון להצטוות לקראת ירידה לסיני עם חטיבה 500 בפיקוד אריה קרן. החטיבה נכנסה למלחמה בסיני כאשר יואל מתפקד כקצין האגם החטיבתי. יואל נטל חלק בכל הקרבות שהתחוללו משני צידי התעלה. בשלב מסוים תוך כדי הלחימה יואל נפצע עד כדי כך שנשקפה סכנה לחייו. אחרי תקופת שיקום בת שמונה חודשים הוא חזר לשירות, עדיין כקצין בקבע. במבט לאחור, יואל מציין כמה וכמה תובנות שהיו לו בזמן הלחימה ובמיוחד אירועי ה 8 באוקטובר לפחות ממה שהוא חווה בחזית הדרום. בהמשך דרכו בצבא יואל מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה. יואל שירת כראש עיריית רמלה במשך 23 שנים. בתקופת כהונתו זכתה העיר בפרס חינוך ארצי. כמו כן, הוא קידם בצורה משמעותית את קבוצת כדורסל נשים של רמלה. ליואל יש שתי בנות ובן יש לו שישה נכדים.
ריאיון וצילום יצחק בוצר עריכה חורין