רפי נולד בשנת 1946 בנהריה. בגיל 13 עבר לבית הספר החקלאי מאיר שפייה ליד זיכרון יעקב. לאחר שלוש שנים עבר לנחשולים במסגרת גרעין פרטי והשלים את הלימודים. התגייס לצה"ל ולנח"ל במסגרת גרעין במסלול רגיל עד סיום גדוד 50. לאחר השחרור חזר לקיבוץ. בשנת 1967 הוצב במילואים בחטיבת צנחנים 55. בימי הכוננות לפני מלחמת ששת הימים גויס והתייצב במחנה סירקין, משם עבר למחנה ישראל ליד התעשייה האווירית, ומשם לפרדסים של קיבוץ גבעת ברנר. היחידה התכוננה עד פרוץ הקרבות לצניחה בחולות אל עריש. בעקבות קצב התנועה של השריון שפרץ לסיני, קיבלו שינוי משימה ועלו באוטובוסים לירושלים שם השתתפו בכיבוש מזרח ירושלים. בתום המלחמה חזר לקיבוץ, ולאחר תקופה עבר למושב מולדת, הקים משפחה ועסק בחקלאות. במלחמת יום הכיפורים 73 גויס והתייצב במחנה סירקין, ומשם דרך נתב"ג הוטסו לסיני. הגיעו לטסה ביום א' 7/10/73 קיבלו נגמשי זלדה חדשים וסופחו לחטיבת שריון 217 בפיקוד נתקה ניר. עסקו בעיקר בהבטחת הטנקים, חילוף נפגעים והספקת תחמושת לטנקים. לאחר מספר ימים צורפו לכוחות שניסו לפרוץ למוצב בודפסט בצפון התעלה על קו חוף ים תיכון. לאחר שהסתבר שהכוחות המצריים נסוגו, חזרו לחטיבה 217, צלחו את התעלה ונעו צפונה. בלילה נכנסו לחניון עם הטנקים, למחרת נעו והגיעו למתחם סרפאום שם התחולל קרב עז מול המצרים. תוך כדי קרב חווה רפי הלם קרב והתנתק מהסביבה. בלילה פונה לרפידים, והתחיל תהליך של התמודדות עם הלם הקרב. לאחר טיפול בבית החולים חזר ליחידה מעבר לתעלה, ושרת עד השחרור. עם השחרור חזר הביתה, אך המשיך לחוות את הטראומה ללא טיפול מסודר עוד עשרות שנים. בסופו של דבר, הגיע לטיפול מסודר ונכנס לתוכנית של משרד הביטחון לשיקום הלומי קרב. בין השאר, למד התמודד עם רגשות האשם שיצא מהמלחמה חי. היום למד לחיות עם התופעות של הפוסט טראומה, ומשתתף בהנחלת המורשת של הלוחמים לדורות הבאים.

ראיון וצילום יצחק בוצר עריכה חורין