סיפורה של חיילת צעירה, טוראית דניאלה יעקב (לימים -בסיס) המשרתת ערב מלחמת יום הכיפורים פקידה של קצין קשר בפיקוד הדרום עם מעט מאוד ניסיון היא נוחתת בשבת, עם פרוץ המלחמה, במוצב הפיקוד הדרומי באום חשיבה ומתארת במילים מדודות את הכאוס סביב שולחן הפיקוד בשעות הראשונות של המלחמה, אזלת יד וחוסר אונים של קצינים בכירים. ובראשם אלוף הפיקוד, האלוף שמואל גונן -גורודיש. המרכזנית הצעירה נחשפת לזעקות השבר של חיילים במעוזי התעלה המותקפים, מול עיניה כאוס. התמונה נרגעת ומתבהרת מעט עם הופעתו של רב אלוף חיים בר לב המקבל פיקוד על גזרת הדרום. נאסר על החיילות לצאת מהבונקר או להתקשר להורים וכך רק עם הפסקת האש, לאחר 19 ימים היא מוסעת לרפידים ומשם מוטסת לשדה דב והביתה עדותה בעיקר מזמנת הצצה לתפקידן של חיילות צעירות במוצב הפיקוד ומעוררת מחשבות נוגות. הצעתו/אזהרתו של אביה, שורד השואה, היא לא לקבל דברים כמובנים מאליהם הוא ממליץ/מבקש תמיד, לנסות להבין ולשאול שאלות צילום ועריכה יוסי רום ראיון יעל בסיס סטודנט