ראיון עם רמי לברון, רס"ן בדימוס.

איש צוות בפלוגת שריון במלחמת יום הכיפורים.

רמי, בנם של שרגא ואמה, נולד בשנת 1953 בקבוץ חולתה.

ההורים עלו ארצה מגרמניה, אבא עלה בשנת 1935 בהיות בן 16 והיה ממייסדי הקבוץ. אמא עלתה בשנת 1939  ופגשה את אבא בחולתה. שם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים שתי בנות.

גילה הגדולה, רמי האמצעי ורותי הצעירה.

רמי, עבר ילדות נהדרת, לינה משותפת, מלא משחקים על הדשא, כל המשחקים המוכרים, אך בעיקר כדורסל.

את בית הספר היסודי עד כיתה י' עבר בחולתה ואת הכיתות האחרונות עבר בבית ספר הר וגיא.

עוד בהיותו בכיתה יב' החליט לצאת במסגרת גרעין בנים לעזרה למשק צעיר ועשה את שנת השרות בקבוץ בית גוברין.

בנובמבר 1972 התגייס לשריון. את הטירונות עבר ברפיח, כך גם את המקצועות ואת הצמ"פ עבר בבסיס עוז 77 ליד רפידים בסיני.

את קורס מפקדי הטנקים עבר בשבטה ובסמוך לפרוץ מלחמת יום הכיפורים עלה עם הפלוגה לרפידים ללא ידיעה שמלחמת יום הכיפורים תפתח באותו יום.

הפלוגה יחד עם כל הגדוד הייתה בשטח כינוס כשבשעה 14:30 עבר יעף של מטוסי סוחוי שהפציץ את הבסיס.

היחידה קיפלה רשתות ונעה מיידית מערבה לכיוון קנטרה.

רמי שובץ כתותחן מאחר שנחשב לתותחן מצטיין, במשך הזמן מצא עצמו מפקד ולקראת סוף המלחמה נהג בטנק המג"ד של עמיר יפה. רמי נלחם במסגרת פלוגת הקמטי"ם בגדוד 198 בחטיבה 460 תחת אוגדה 162 בפיקודו של אברהם אדן (ברן).

הלחימה הייתה קשה. בימים ה 8 וה 9 בחודש, מהימים הקשים בגזרת סיני, נהרגו כל אנשי הצוות של רמי והוא היחידי מהצוות המקורי שנשאר בחיים, היחידי שחזר הבייתה בשלום למרות שגם הוא נפגע אך המשיך בלחימה עד שהפסקת האש תופסת אותו בעיר סואץ כנהג הטנק של עמיר יפה המג"ד.

עם סיום המלחמה, התייצב בביר תמדה להדריך אנשי צוות חדשים, יצא לקורס קציני שריון מקוצר ואף הספיק תוך שרותו לעבור קורס מפיי"ם.

במילואים המשיך לשרת כמפקד פלוגה במשך שנים רבות עם אותה פלוגה שבנה לאחר המלחמה , נפצע באינטיפדה הראשונה, נלחם במלחמת שלום הגליל והשתחרר ממילואים בגיל 48 בדרגת רב סרן.

רמי בתום מלחמת יום הכיפורים, חוזר הבייתה ומשתלב בענפי החקלאות בתפקידי ניהול בכירים ובתום תקופה ארוכה של קריירה ניהולית ברוכת הישגים, יוצא לפנסיה.

רמי נשוי לאורנה, להם ארבעה ילדים ושבעה נכדים שכולם נמצאים לידם, בחולתה ומה צריך יותר מזה.

שניהם פנסיונרים צעירים, חיים בכייף, אוהבים ומאושרים.

ראיון וצילום: יונתן פורת עריכה והנגשה: חורין