פ - רותי פרנק, קצינת...רותי פרנק, קצינת סעד חטיבת גולני, מלחמת יום הכיפורים 73 - רמת הגולןפ - רותי פרנק, קצינת סעד חטיבת גולני, מלחמת יום הכיפורים 73 - רמת הגולןקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (2)
רותי פרנק, קצינת סעד חטיבת גולני, מלחמת ...
סמלת/קצינת סעד
בזמנו קראו להן 'סמלת/קצינת סעד' היום הן נקראות 'מש"קית/קצינת ת"ש' (תנאי שרות). מערך הת"ש הוא תחום הנמצא באחריות אכ"א (אגף כוח האדם), ומטרתו לאזן בין צרכיו האישיים של הפרט בצה"ל (החייל) לצורכי המערכת הצבאית. במילים אחרות, לדאוג שהמערכת הצבאית לא תפיל חיילים בין הכיסאות, ומי שזקוק להטבות מיוחדות, יקבלן.
הייצוג העיקרי של המערך הזה בעבור החיילים היא מש"קית הת"ש, החיילת עם השרוך הסגול, שהוכשרה לתפקידה על-ידי חיל השלישות וכפופה לקצינת ת"ש.
מש"קית הת"ש אחראית על טיפול וסיוע לפרט בפתרון בעיות אישיות וסוציו-אקונומיות, כגון קשיים כלכליים, בריאותיים, חברתיים, אישיים ומשפחתיים, וכן על סיוע לפרט בכל הקשור להטבות, לזכויות ולתנאים שמספק הצבא. הטיפול בחיילים נעשה באמצעות פגישות וראיונות עימם בבסיס, נסיעות לביקורים בבתיהם, תיאום מול מפקדיהם, הסתייעות בקציני הת"ש היחידתיים וקבלת בקשות מהחיילים עצמם (כך, למשל, ניתן לבקש העברה לשירות קרוב לבית). כלים עיקריים הנתונים לרשות גורמי הת"ש הם הטבות כלכליות לנצרכים, קורסים והשתלמויות שונות וכן הקלות בתנאי השירות (הת"ש), שמתבטאות בעיקר בקביעת תדירות יציאת החייל לביתו.
++++++++++++
חיילות החטיבה
בכל תקופת מלחמת יום הכיפורים ומלחמת ההתשה שבאה אחריה נודעה חשיבות רבה לפעילויות שונות שעסקו בהן חיילות החטיבה בפיקוד סגן ורדה פומרנץ (שהועלתה לאחר המלחמה לדרגת סרן). הבנות מילאו תפקידים בכל היחידות: מפקדת החטיבה, הגדודים והסיירת. בזמן המלחמה שהו הבנות בעיקר בבתי החולים בצפת, רמב”ם ועפולה.
הן תרמו רבות בסיוע בבתי החולים: מעבר לביקור הפצועים סייעו ברישום בזיהוי ובסיוע למשפחות הפצועים. בתקופה זו הוקם בראש פינה, בבית של אחת המשפחות מהמושב מעין מרכז לארגון חבילות ודברים שונים לחיילים (שאינם חומרי לחימה).
שם היה מאורגן בשעות הערב רכב עם ציודים וחבילות שהיה עולה למחרת ופורק את תכולתו בין יחידות החטיבה. במלחמת ההתשה הארוכה עד סוף מאי 1974 זה הפך לעניין קבוע. בנות החטיבה שהו מרבית התקופה במפקדת החטיבה בג’ובאתא אל חשב וסייעו מאוד כפקידות, טלפניות ובעבודות שלישות שונות.
אחת המשימות החשובות בהן נטלו חלק היה לא נעים בכלל אבל חובה: ביקור אצל המשפחות השכולות. בתקופה זו לא היה למעשה תפקיד רשמי שהגדרתו: “קצינת נפגעים” והחיילות שביקרו בבתי המשפחות ביצעו תפקיד זה הלכה למעשה.
החיילות טיפלו גם בהרבה אירועי סעד בניצוחה של קצינת הסעד סרן רותי פרנק שכן לוחמים שבאו מבתים שהתקשו כלכלית יצאו אך מעט ולא היו יכולים לסייע למשפחתם בתקופה קשה זו.
יהודה (יודקה) פלד, מג”ד 51 זוכר ומוקיר את שירותן באומרו כי הן אינן מתארות לעצמן כמה חשוב היה תפקידן ובאיזו מידה סייעו לתפקוד היחידות השונות.
++++++++++++
____________ ראיון / צילום / עריכה: דוד אריאב ____________ 23 מרץ 2022, כפר סבא
מציג פריט: - מתוך 2
רותי פרנק, קצינת סעד חטיבת גולני, מלחמת יום הכיפורים 73 - רמת הגולן
קרא עוד
סמלת/קצינת סעד
בזמנו קראו להן 'סמלת/קצינת סעד' היום הן נקראות 'מש"קית/קצינת ת"ש' (תנאי שרות). מערך הת"ש הוא תחום הנמצא באחריות אכ"א (אגף כוח האדם), ומטרתו לאזן בין צרכיו האישיים של הפרט בצה"ל (החייל) לצורכי המערכת הצבאית. במילים אחרות, לדאוג שהמערכת הצבאית לא תפיל חיילים בין הכיסאות, ומי שזקוק להטבות מיוחדות, יקבלן.
הייצוג העיקרי של המערך הזה בעבור החיילים היא מש"קית הת"ש, החיילת עם השרוך הסגול, שהוכשרה לתפקידה על-ידי חיל השלישות וכפופה לקצינת ת"ש.
מש"קית הת"ש אחראית על טיפול וסיוע לפרט בפתרון בעיות אישיות וסוציו-אקונומיות, כגון קשיים כלכליים, בריאותיים, חברתיים, אישיים ומשפחתיים, וכן על סיוע לפרט בכל הקשור להטבות, לזכויות ולתנאים שמספק הצבא. הטיפול בחיילים נעשה באמצעות פגישות וראיונות עימם בבסיס, נסיעות לביקורים בבתיהם, תיאום מול מפקדיהם, הסתייעות בקציני הת"ש היחידתיים וקבלת בקשות מהחיילים עצמם (כך, למשל, ניתן לבקש העברה לשירות קרוב לבית). כלים עיקריים הנתונים לרשות גורמי הת"ש הם הטבות כלכליות לנצרכים, קורסים והשתלמויות שונות וכן הקלות בתנאי השירות (הת"ש), שמתבטאות בעיקר בקביעת תדירות יציאת החייל לביתו.
++++++++++++
חיילות החטיבה
בכל תקופת מלחמת יום הכיפורים ומלחמת ההתשה שבאה אחריה נודעה חשיבות רבה לפעילויות שונות שעסקו בהן חיילות החטיבה בפיקוד סגן ורדה פומרנץ (שהועלתה לאחר המלחמה לדרגת סרן). הבנות מילאו תפקידים בכל היחידות: מפקדת החטיבה, הגדודים והסיירת. בזמן המלחמה שהו הבנות בעיקר בבתי החולים בצפת, רמב”ם ועפולה.
הן תרמו רבות בסיוע בבתי החולים: מעבר לביקור הפצועים סייעו ברישום בזיהוי ובסיוע למשפחות הפצועים. בתקופה זו הוקם בראש פינה, בבית של אחת המשפחות מהמושב מעין מרכז לארגון חבילות ודברים שונים לחיילים (שאינם חומרי לחימה).
שם היה מאורגן בשעות הערב רכב עם ציודים וחבילות שהיה עולה למחרת ופורק את תכולתו בין יחידות החטיבה. במלחמת ההתשה הארוכה עד סוף מאי 1974 זה הפך לעניין קבוע. בנות החטיבה שהו מרבית התקופה במפקדת החטיבה בג’ובאתא אל חשב וסייעו מאוד כפקידות, טלפניות ובעבודות שלישות שונות.
אחת המשימות החשובות בהן נטלו חלק היה לא נעים בכלל אבל חובה: ביקור אצל המשפחות השכולות. בתקופה זו לא היה למעשה תפקיד רשמי שהגדרתו: “קצינת נפגעים” והחיילות שביקרו בבתי המשפחות ביצעו תפקיד זה הלכה למעשה.
החיילות טיפלו גם בהרבה אירועי סעד בניצוחה של קצינת הסעד סרן רותי פרנק שכן לוחמים שבאו מבתים שהתקשו כלכלית יצאו אך מעט ולא היו יכולים לסייע למשפחתם בתקופה קשה זו.
יהודה (יודקה) פלד, מג”ד 51 זוכר ומוקיר את שירותן באומרו כי הן אינן מתארות לעצמן כמה חשוב היה תפקידן ובאיזו מידה סייעו לתפקוד היחידות השונות.
++++++++++++
____________ ראיון / צילום / עריכה: דוד אריאב ____________ 23 מרץ 2022, כפר סבא