צ'סנר נולד בפולין בשנת 1951.המשפחה עלתה לארץ בשנת 1957 והתישבה במושב ניר ישראל ליד אשקלון. את בית הספר היסודי למד יעקב בקיבוץ ניצנים, ותיכון בפנימייה הצבאית ליד גימנסיה הרצליה בתל אביב. התגייס לצה"ל בשנת 1969 למסלול שריון, סיים קורס קצינים בשנת 1970, והוצב בגדוד 82 חטיבה 7, והתקדם מתפקיד מ"מ למ"פ. בשנת 1972 מונה למ"פ פלוגה ב' בגדוד.

בקיץ 73 החל צמ"פ לאנשי צוות יוצאי הנח"ל. עד ראש השנה הספיקו לבצע מסלולי צוות בלבד. צ'סנר היה בחופשה לקראת חתונה, ואת רוב האימון העביר הסמ"פ יעקב כהן ז"ל. בראש השנה התחילה כוננות, ובערב יום כיפור בבוקר עלו הצוותים למחנה פילון במטוסים והכינו טנקים. בבוקר יום כיפור עלו ותפסו עמדות בסינדיאנה. צ'סנר הכיר את רמה הגולן בצורה שטחית בלבד. בסביבות 10:00 רוכזו כל המפקדים בחמ"ל של המח"ט יאנוש ליד נפח, ושם נמסר על פתיחת המלחמה היום. צ'סנר חזר לפלוגה, אסף את ציוותי הטנקים לתדריך, שבסיומו עלו על הטנקים והתפזרו בשטח. בשעה 14:00 עברו מטוסים סוריים והחלה הפגזה קשה על כל האזור. בשעה 15:00 קיבל פקודה לנוע דרומה לג'וחדר על ציר הנפט. בצומת משטה קיבל פקודה להתפצל, מחלקה נעה דרומה, ושאר הפלוגה נעה לאזור מוצב 111 בצידה הדרומי של פתחת כודנה. לקראת ערב עלו למוצב וחברו למחלקה של חטיבה 188 שהגנה על המקום. הפלוגה נכנסה לרמפה הצפונית של המוצב. בלילה התקשו לירות על הטנקים הסורים שפרצו בפתיחה, אך פגעו בטנקים שניסו לעלות למוצב. עם בוקר יום א' 07/10/73 זיהו את הסורים, פתחו באש ופגעו בטנקים רבים. הם עצמם  היו תחת אש וירי טילי סאגר.  צ'סנר זיהה חטיבת טנקים  62T  נעים בשדרות לשטחנו, דווח לקצין אג"מ חטיבה 188 בני קצין ובקש אש ארטילרית שלא הייתה. עקב חוסר תחמושת נע לכיוון היוסיפון למלא מחדש. בדרך נתקלו בטנקים סורים בטווחים קצרים, הגיעו לאזור היוסיפון ומצאו רק מכלית דלק. הם הוציאו תחמושת מטנקים פגועים, שהיו באזור. לאחר השלמות הדלק והתחמושת תפסו עמדות בדלמיות וניהלו אש עם הסורים שנעו לנפח. לצ'סנר הסתבר שהמג"ד נפגע. הם המשיכו לבלום, ונעו על הציר לשיפון תוך היפגעות טנקים מהפלוגה. הגיעו לנפח ללא תחמושת. בחטיבה 188 לא ענו, ואלי גבע, מ"פ בגדוד, פנה ליאנוש שארגן נקודת התחמשות בצומת ווסט לשתי הפלוגות. בסיום ההתחמשות נעו לגזרת  חטיבה 7. בבוקר יום ב' 08/10/73 הפלוגה תפסה עמדות ברכס הבוסטר בצידו הדרומי של עמק הבכא. במשך היום ניהלו אש עם הטנקים הסוריים, לקראת הצהרים קיבל פקודה לנוע לאזור נפח לסייע לחטיבה 679. הוא חבר לחפ"ק של אורי אור המח"ט, וקיבל משימה להדוף את הסורים לאורך ציר הנפט דרומה עד תל עבאס. בשעות אחרי הצהרים נתן אורי פקודה לחטיבה לכבוש את הרמתניות. הכוח של צ'סנר תקף והתקדם מציר הנפט מזרחה ודרומה. עקב נפגעים אורי חדל את ההתקפה. בלילה נכנסו לחניון באזור נפח. ביום שלישי 09/10/73 צורף לגדוד של משה הראל. הפלוגה תפסה עמדות על הדלמיות ונתנה חיפוי להתקפה של 679 לכיוון חושניה, ובהמשך הצטרפו להתקפה. ביום ד' 10/10/73 על הבוקר נשלחו לתקוף את אזור הקלעות בשיפולי תל היוסיפון. תוך כדי התנועה נתקלו בכוחות קומנדו סוריים והטנק נפגע מ RPG. התותחן נהרג. צ'סנר החליף טנק וחזר לפקד על הפלוגה, ובסיוע ארטילרי נסוגו הסורים. בהתקפה היו לכוחותנו נפגעים רבים. בהמשך היום החטיבה התארגנה לקראת הפריצה למובלעת הסורית. ביום ה' 11/10/73 חטיבה 179 פרצה ראשונה על ציר אמריקה, ולאחר שנבלמה, חטיבה 679 נכנסה להתקפה בעקבותיה. הפלוגה של צ'סנר הייתה במסגרת הגדוד של משה הראל. לפני חאן ארנבה פנה המג"ד לכיוון תל דעור, והגדוד נתקל בכוחות סוריים רבים. טנקים נפגעו, ועם ערב צ'סנר יצא לאחור עם שני טנקים עמוסים אנשי צוות פצועים. הם חברו לכוח חימוש באזור קוניטרה, ומשם לאזור נפח להתארגנות. נבנה כוח טנקים שפעל באזור מוצב 109, עד תאריך 15/10/73. לקראת הפסקת האש נכנסו למובלעת. עם סיום המלחמה מונה לסמג"ד גדוד 53. בשנת 1975 השתחרר והמשיך במילואים בתפקיד מג"ד - סמח"ט - ראש מטה אוגדה. בשנת 2001 השתחרר ממערך המילואים בדרגת אל"מ.

תובנות מהמלחמה:

המשאבים הרבים שהושקעו בחיל האויר ביום פקודה לא סייעו בבלימת הכוחות הסורים והמצרים בימים הראשונים.

ההתקפה הסורית נבלמה בזכות לחימת הכוחות הסדירים ביום הראשון, והגעת כוחות המילואים ביום השני.

הלוחמים בדרגות הנמוכות - אנשי צוות מט"קים - מ"מ - מ"פים פעלו בתושייה, דבקות במשימה ומקצועיות, ולכולם מגיע צל"שים.

מיד אחרי המלחמה התחתן והקים משפחה. באזרחות עסק בחקלאות וייעוץ בתור כלכלן שהתמחה בתחום מכסות מים ורגולציה.

ראיין וצילום טיקטין עריכה חורין