אילן נולד בפולין. בשנת 1957 המשפחה עלתה לארץ. למד חשמלאות בבית הספר המקצועי אורט סינגאלובסקי בתל אביב. התגייס לצה"ל ושרת בחיל החימוש בתפקיד חשמלאי טנקי שוט. לאחר סיום בה"ד 20 הוצב בחטיבה 7 להשתלמות במקצוע, בסיומה הוצב בצאלים עד סוף השרות. לאחר השחרור הוצב בחטיבה 679, השתתף באימון ההקמה בשנת 1970, ובתעסוקות מבצעיות ועבודות תחזוקה של הטנקים. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה בבית וגויס, נסע לימ"ח במחנה יפתח, והחל מיד לטפל בטנקים, שהסתבר שמצבם ירוד וחסרו חלקים וציוד.

ביום ראשון 07/10/73 עלה לרמת הגולן בזחל"מים. בבית המכס העליון המתינו לקבלת פקודות וטיפלו בטנקים שהגיעו תקולים. לקראת הלילה עלו לאזור נפח. ביום שני 08/10/73 עם הזריחה התגלה שדה הקרב במחצבה מזרחית לנפח, אשר השאיר על אילן רושם קשה. התחילו לטפל בטנקים ולחלץ אנשי צוות. כך פעלו עד יום חמישי 11/10/73. אילן מציין את הכמויות האדירות של הטנקים התקולים לאורך המלחמה. לאחר הפריצה למובלעת על ציר אמריקה, החימוש נכנס לשטח והגיע למחנה חלס, שם רוכזו יחידות הלוגיסטיקה. לאחר סוף המלחמה תחזקו את כוחות הטנקים בתקופת ההתשה. בנוסף, הוצבו בתל כרים. אילן מספר על ההווי בתקופת השהייה שלאחר המלחמה. היחידות ירדו למחנה עליקה להתארגנות, וחזרו למובלעת, כך עד שחרורו ממילואים.

בחיים האזרחיים נכנס לעבוד בחברה גדולה בתחום הפרויקטים. בגיל 55 החליט להפסיק לעבוד פיזית ועסק ביעוץ. כתחביב אוסף דברים ישנים בעיקר טכנולוגיים. היה מעורב בפתרון למנהרות בעזה. לקראת סוף הריאיון, אילן מספר שלאחר 15 שנה התפתח אצלו הלם קרב כתוצאה מהמלחמה.

ראיון וצילום טיקטין עריכה והנגשה חורין