ב - עמוס ברעם תא"ל ... עמוס ברעם תא"ל בדימוס חיל התותחנים מפקד בה"ד 9 ומג"ד גדוד של בסיס ההדרכה של החיל במלחמת יום הכיפורים 73ב - עמוס ברעם תא"ל בדימוס חיל התותחנים מפקד בה"ד 9 ומג"ד גדוד של בסיס ההדרכה של החיל במלחמת יום הכיפורים 73קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (4)
תא"ל במילואים עמוס ברעם תותחנים מפקד בה"...
תא"ל במילואים עמוס ברעם תותחנים מפקד בה"...
תא"ל במילואים עמוס ברעם תותחנים מפקד בה"...
תא"ל (במיל') עמוס ברעם שימש במלחמת יום הכיפורים כמפקד בסיס האימונים של חיל התותחנים "בה"ד 9".
עמוס הוא קצין צה"ל עתיר עשייה בחיל התותחנים ובתפקידיו האחרים בכלל צה"ל. במבצע קדש שימש כמפקד סוללת תותחים, במלחמת ששת הימים שימש כמג"ד מילואים ובנוסף כסגן מפקד אגד ארטילרי באוגדת שרון בקרבות בסיני. במלחמת ההתשה הוא מג"ד 334 והסב את הגדוד למכמ"ת 160 מ"מ. בהמשך בתקריות האש בצפון היה מפקד התותחנים של פיקוד הצפון. ערב מלחמת יום הכיפורים קיבל את הפיקוד על בה"ד והוענקה לו דרגת אל"מ.. ובנה שני גדודים מאולתרים אחד עלה לרמת הגולן. והשני תגבר את חזית סיני. בדרגת תא"ל עשה עמוס התפקידים: רמ"ט פיקוד הצפון, ראש מנהל הסגל, ע' ראש אג"מ במטכ"ל, ויועץ לדרום אפריקה.
עמוס הינו קצין בלתי שגרתי מקורי חושב מחוץ לקופסא, לא מוותר אפילו למפקדיו.
צילום: יאיר כידן, תסריט ועריכה :אורי מנוס
מתוך ויקיפדיה
עמוס ברעם (נולד ב-1937) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שירת כמפקד בית הספר לתותחנות שדה, ראש מטה פיקוד הצפון, עוזר ראש אג"ם וראש מינהל הסגל. כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים.
ביוגרפיה
ברעם גדל בנתניה, למד בבית ספר ביאליק ובתיכון ע"ש טשרניחובסקי והיה בן כיתתו של צבי בר[1].התגייס לצה"ל ב-1954 ושירת בחיל התותחנים. במלחמת סיני שימש ממלא מקום מפקד סוללה בגדוד 403. ב-1961 מונה למפקדו הראשון של גדוד 425, גדוד תותחנים מוצנח. ב-1965 מונה לסגן מפקד גדוד 403, במלחמת ששת הימים שירת באוגדה 38 תחת פיקודו של אריאל שרון ושימש סגנו של יעקב עקנין מפקד האגד הארטילרי של האוגדה, וכמפקד מרחב ארטילרי[2]. במלחמת ההתשה שירת כמפקד גדוד 334, גדוד מרגמות כבדות מתנייעות[3]. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד בית הספר לתותחנות שדה וארגן על בסיס חניכי ומדריכי בית הספר גדודים שהצטרפו ללחימה[4]. ב-1975 מונה לקצין אג"ם של פיקוד הצפון. ב-1977 נשלח לדרום אפריקה בימי האפרטהייד כנספח צבאי וסייע לנשיא מרה פיליון בארגון הצבא שהגן על עליונות הלבנים כנגד הרוב השחור[5], לדבריו ללא שום נקיפות מצפון[6]. ב-1979 מונה לראש מטה פיקוד הצפון ובאוקטובר 1981 מונה לעוזר ראש אג"ם. בתפקידן האחרון בשירות הקבע שירת כראש מינהל הסגל, הוא נאלץ לפרוש ב-1984 בעקבות החלטה להעמידו לדין על חריגה מסמכות בנושא קידום בדרגות.[7]
לאחר שחרורו כיהן כנספח מסחרי בסינגפור. בשנים 1989 עד 1997 כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים[8], תקופה שהתאפיינה בגל העלייה מברית המועצות.
מציג פריט: - מתוך 4
תא"ל במילואים עמוס ברעם תותחנים מפקד בה"ד 9 במלחמת יום הכיפורים- פרק א'
קרא עוד
תא"ל (במיל') עמוס ברעם שימש במלחמת יום הכיפורים כמפקד בסיס האימונים של חיל התותחנים "בה"ד 9".
עמוס הוא קצין צה"ל עתיר עשייה בחיל התותחנים ובתפקידיו האחרים בכלל צה"ל. במבצע קדש שימש כמפקד סוללת תותחים, במלחמת ששת הימים שימש כמג"ד מילואים ובנוסף כסגן מפקד אגד ארטילרי באוגדת שרון בקרבות בסיני. במלחמת ההתשה הוא מג"ד 334 והסב את הגדוד למכמ"ת 160 מ"מ. בהמשך בתקריות האש בצפון היה מפקד התותחנים של פיקוד הצפון. ערב מלחמת יום הכיפורים קיבל את הפיקוד על בה"ד והוענקה לו דרגת אל"מ.. ובנה שני גדודים מאולתרים אחד עלה לרמת הגולן. והשני תגבר את חזית סיני. בדרגת תא"ל עשה עמוס התפקידים: רמ"ט פיקוד הצפון, ראש מנהל הסגל, ע' ראש אג"מ במטכ"ל, ויועץ לדרום אפריקה.
עמוס הינו קצין בלתי שגרתי מקורי חושב מחוץ לקופסא, לא מוותר אפילו למפקדיו.
צילום: יאיר כידן, תסריט ועריכה :אורי מנוס
מתוך ויקיפדיה
עמוס ברעם (נולד ב-1937) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שירת כמפקד בית הספר לתותחנות שדה, ראש מטה פיקוד הצפון, עוזר ראש אג"ם וראש מינהל הסגל. כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים.
ביוגרפיה
ברעם גדל בנתניה, למד בבית ספר ביאליק ובתיכון ע"ש טשרניחובסקי והיה בן כיתתו של צבי בר[1].התגייס לצה"ל ב-1954 ושירת בחיל התותחנים. במלחמת סיני שימש ממלא מקום מפקד סוללה בגדוד 403. ב-1961 מונה למפקדו הראשון של גדוד 425, גדוד תותחנים מוצנח. ב-1965 מונה לסגן מפקד גדוד 403, במלחמת ששת הימים שירת באוגדה 38 תחת פיקודו של אריאל שרון ושימש סגנו של יעקב עקנין מפקד האגד הארטילרי של האוגדה, וכמפקד מרחב ארטילרי[2]. במלחמת ההתשה שירת כמפקד גדוד 334, גדוד מרגמות כבדות מתנייעות[3]. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד בית הספר לתותחנות שדה וארגן על בסיס חניכי ומדריכי בית הספר גדודים שהצטרפו ללחימה[4]. ב-1975 מונה לקצין אג"ם של פיקוד הצפון. ב-1977 נשלח לדרום אפריקה בימי האפרטהייד כנספח צבאי וסייע לנשיא מרה פיליון בארגון הצבא שהגן על עליונות הלבנים כנגד הרוב השחור[5], לדבריו ללא שום נקיפות מצפון[6]. ב-1979 מונה לראש מטה פיקוד הצפון ובאוקטובר 1981 מונה לעוזר ראש אג"ם. בתפקידן האחרון בשירות הקבע שירת כראש מינהל הסגל, הוא נאלץ לפרוש ב-1984 בעקבות החלטה להעמידו לדין על חריגה מסמכות בנושא קידום בדרגות.[7]
לאחר שחרורו כיהן כנספח מסחרי בסינגפור. בשנים 1989 עד 1997 כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים[8], תקופה שהתאפיינה בגל העלייה מברית המועצות.