דובי בירן  היה בששת הימים נח"לאי צנחן בגדוד 50 והשמיד טנק סטלין בפצצת ררנ"ט בקרבות המרים של צומת רפיח. שש שנים לאחר מכן בכיפור, לחם את הקשה במלחמותיו שוב בסיני כחייל בחטיבת הצנחנים 55.

*

דובי בירן (פיבניק,) היה בששת הימים נחל"אי בן מושבים שאך זה סיים את "האימון המתקדם," הוא אימון הפיכת הנח"לאים לצנחנים, בגדוד 50. כוננות ששת הימים החזירה את אנשי הגדוד וכך, כגדוד מאומן וכשיר יצאו למלחמה.

בקרבות המרים של צומת רפיח נפצעו רוב מפקדי הגדוד, בינהם המג"ד טיבי שפירא, מ"פ יא- יא ופצועים נוספים .

טנק סטלין החל מתקדם לעבר התא"גד ושני לוחמים ללא מפקדים בתושיה עצמית עומדים בפני הטנק המאיים לדרוס את התאג"ד על פצועיו. האחד הוא אבי קורן עם בזוקה, והשני הוא דובי (פיבניק) בירן עם ררנ"ט.

פצצת הבזוקה שפוגעת במזקו"מ טנק הסטלין לא משמידה אותו ופצצת ררנ"ט שיורה דובי חודרת מפתח תא הנהג ומשמידה את הטנק. על מעשם זה עוטרו אבי ודובי בעיטורי מופת, ונלמדים עד היום במורשות קרב.

שש שנים אחרי כן, דובי הוא חייל מילואים בחטיבת הצנחנים 55, בגדודו של יוסי יופה, גדוד 66 שאנשיו הם לוחמי גבעת התחמושת מ- 67 והמלחמה ב- 73 מוצאת אותם בסיני.

עם העליה להרקולס לסיני עושה יקי חץ "סלקציה," ולא מעלה חיילים וותיקים ובעלי משפחות להרחיקם מהמערכה הכבדה.

בהיפתח כבש ההרקולס בנחיתה רואים הצנחנים שורת גופות שרק נעלי השריונרים נראות תחת השמיכות, גופות שהמטוס מעלה לקירבו בחזרה "לארץ" מיד שפרק את לוחמי הצנחנים.

הללו שהורחקו בתחילת המלחמה בסלקציית יקי חץ כדי להרחיקם מהמערכה הכבדה, מצאו עצמם בקרב העקוב מדם בסואץ.

כיפור 73 הייתה מלחמתו הקשה של דובי ואת אותותיה הוא נושא עד היום