משה נולד בקיבוץ מרחביה בשנת 1949, שם התחנך וגדל. לאחר שנת שרות התגייס לצה"ל. בתחילת שנת 1968 הוצב לחיל הקשר עבר קורס אלחוטנים בבה"ד 7 ובסיומו הוצב בגדוד 82 חטיבה 7 ברמת הגולן בתפקיד אלחוטן. לאחר תקופה של מספר חודשים, הגדוד ירד למחנה נתן ליד באר שבע. כעבור זמן מה יצא לקורס קצינים והשלמת קציני קשר, שלאחריו הוצב בסיני בחטיבה 401 גדוד 79 בתפקיד קצין קשר גדודי עד סיום השרות. משה הכיר היטב את סיני וגזרת התעלה. בשנת 1971 השתחרר, והוצב במילואים בחטיבה 600 גדוד 409 בתפקיד קצין קשר. באזרחות יצא ללמוד באוניברסיטה בקורס כלכלה וראיית חשבון. ביום כיפור 73 הייתה הרגשה שמתרחש מצב חריג, ובשעה 14:00 פרצה המלחמה. לפנות ערב עלה על אוטובוס של מגויסים בעפולה, והגיע למחנה שדה תימן לפנות בוקר יום א' 07/10/73. חלק מפלוגות הטנקים של הגדוד בפיקוד המג"ד עוזי בן יצחק יצאו על זחלים לכיוון התעלה. לאחר יציאת כל הטנקים, יצאה שירה שכללה זחל"מ מג"ד בפיקוד משה, זחל"מ מודיעין ומספר כלי רכב נוספים של מ"פ מפקדה והשליש שהיו חלק מהצוות שירד. בשעות הלילה הגיעו לטסה. היה קושי לחבור לגדוד עקב חוסר מפות, לבסוף חברו לגדוד מדרום לטסה ביום ב' 08/10/73. למשה הייתה הכרות של השטח מהשרות הסדיר. החבירה הייתה באזור "חמדיה" על ציר עכביש. לאחר פקודה להתקפת הנגד של אוגדת שרון, הגדוד ירד דרומה. משה מציין שהיה לו קשר מלא עם החטיבה והגדוד. למחרת יום ג 09/10/73 הגדוד תקף את מתחם טלוויזיה על ציר פוטון. משה שמע ברשתות שלגדוד יש נפגעים רבים, ומספר מפקדים וחיילים נפלו בשבי. בלילה הטנקים יצאו לאחור לחניון לילה, ומשה, ביחד עם שליש הגדוד יוני נוקד, עברו טנק טנק לבדוק את מצב הצוותים והקשר. משה מציין את נטילת היוזמה של אנשי הקשר לבדוק את מצב הטנקים, ולא להמתין לקריאות של הצוותים. בנוסף, מציין שהחטיבה שלחה משאית עם ציוד קשר כל מספר ימים, ולגדוד לא היה חסר ציוד קשר. בכל לילה משה עלה עם קצין החימוש והשליש לבדוק את מצבו של כל טנק וטנק. לאחר מספר ימים של תפיסת עמדות בלימה, הגדוד ירד להתארגנות מאחור, והשלים טנקים וצוותים.

מספר אירועים שמשה זוכר במיוחד: פינוי חללי הצנחנים שתקפו את החווה הסינית על ידי הגדוד באזור כביש עכביש, פינוי חללים מטנקים פגועים בתאג"ד הגדוד, ומפגש עם חייל הלום קרב מהגדוד.

חטיבה 600 תקפה בצד המזרחי צפונה להרחבת ראש הגשר כולל הקרב על מיסורי כדי להקל על מעבר הכוחות לאזור הצליחה. משה מציין את ההפגזות הקשות על הגדוד לאורך המלחמה, וכן פגיעה של טיל סקאד על האזור הלוגיסטי של החטיבה. עם כניסת הפסקת האש, החטיבה נשארה עם 14 טנקים, והחל תהליך של שיקום הגדוד. לאחר מספר ימים הגיעו כוחות מרמת הגולן והחליפו את הגדוד שצלח את התעלה מערבה, ונע צפונה לאזור איסמעיליה. עם סיום המלחמה, לאחר מספר חודשים, הגדוד חזר לשטחנו, ויצא מיד לאימון גדוד בצאלים והשתחרר. משה המשיך עוד 10 שנים בגדוד, ולאחר מכן עבר למפקדת החטיבה בתפקיד קצין קשר. לאחר המלחמה המשיך בלימודים והקים משפחה, המשיך לשרת במילואים עד גיל 51, גר היום בשמשית.

מסקנות אישיות מהמלחמה:

פעילות ותפקוד דרג א1, הכולל מ"פ מפקדה, תאג"ד, קצין חימוש, שליש וקצין קשר שאפשרו לגדוד לפעול לאורך כל המלחמה.

לכל תפקיד במטה הגדוד יש להכין מחליף שמכיר היטב את התפקיד.

ראיון צילום ועריכה חורין