ראיון עם עוזי צור סא"ל בדימוס, מפקד פלוגה במלחמת יום הכיפורים בחטיבת הצנחנים בכיבוש החרמון.

הראיון מתקיים בביתם של עוזי ונורית צור בקבוץ שמיר.

עוזי נולד בשנת 1939 בחוות ההכשרה ברמת יוחנן להוריו, בן ציון ומדי פינקלשטיין (אבן טובה) בשלב מאוחר יותר עיברת את שם המשפחה לצור.

בשנת 1945 בהיותו בן 6 עלה עם הוריו לרמת הגולן למקום שנקרא אז חרבת בר גיאת, (היום, השם של הפאב של שמיר).

את ילדותו עבר בשמיר עד כיתה ח' או ט' , אז עבר עם בני כיתתו למוסד בקבוץ עמיר.

בתום לימודיו חשב לצאת לקורס טיס אך בסוף החליט להתנדב לצנחנים והתגייס לגדוד 890.

עבר את מסלול הטירונות, קורס המכי"ם וקורס קצינים וחזר כמפקד מחלקה לגדוד.

את שרותו הסדיר סיים בשנת 1961 אחרי שלוש שנים כולל חתימה על כמה חודשי קבע ובשנת 1960עוד בהיותו בשירות התחתן עם נורית ששירתה כנחלאית בשמיר.

במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה בכח הצנחנים שנחת בעורף האויב המצרי וחיסל את הכח הארטילרי שהפגיז את מתחם אום כתף, בו נלחמו כוחות הנח"ל.

בתום הקרבות, עלה עם הגדוד כתגבורת ללוחמים בירושלים אך המלחמה כבר הסתיימה ועוזי חזר הביתה ישירות לתפקד בריכוז המשק ,לאורך כל תקופת חייו, עוזי עוסק בתפקידים כלכליים שהניעו וקידמו את קבוץ שמיר מבחינה כלכלית לאחד המשקים העשירים בתנועה הקיבוצית.

בין המלחמות שירת במילואים בעיקר בבקעה בתקופת המרדפים והיה עד לנפילתם של אריק רגב וגדי מנלה בעת אחד המרדפים.

ערב שבת, יום שישי בערב ב 5/10/1973 עוזי משתחרר מתקופת מילואים בגזרת עזה ובשבת, כבר כאזרח מהשורה עובד בתורנות בהקמה באחד מבתי הילדים.

בשעה 14:00 רמת הגולן רעדה, רעש בלתי נסבל של רעידת אדמה, מטס מיגים מעל הקיבוץ והיה ברור, אנחנו במלחמה.

עוזי, מתייצב בבסיס ברמלה יחד עם כל חטיבת המילואים, חטיבה 80. בשלב ראשון, ממתינים ומצטיידים בבסיס למשך כשבוע שלם ורק אז פניהם צפונה לרמת הגולן למטרת כיבוש החרמון בפעם השנייה על ידי חטיבת גולני ב 22/10.

כח הצנחנים בו עוזי מפקד אחת הפלוגות תחת פיקודו של חזי שלח, נוחת עם מסוקים צפונית לחרמון, באזור החרמון הסורי ובא בעורף האויב שכבש את מוצב החרמון., הייתה זו פעולת הפתעה גמורה לכוחות הסורים.

החרמון נכבש.

ב 13 ביוני 1974 חודרים מחבלים דרך ואדי אסל לקבוץ שמיר והורגים את ג'ודי, שושנה ועדנה, עובדות מכוורת שמיר.

הייתה זו חדירה שלישית ברצף חדירות מחבלים במעלות ובקרית שמונה.

עוזי צור ויענקלה מור היו בין מחסלי המחבלים. יענקלה איבד את אשתו, עדנה שנהרגה במכוורת באותו אירוע.

ארבעה נושאים שעוזי מרגיש שחובה לציין:

1. הנחיתה עם מסוקים בעורף האויב המצרי במתחם אום כתף בסיני במלחמת ששת הימים. מבצע ששינה את פני הלחימה אך לא מוזכר כי לא היו בו הרוגים.
2. הסיוע המסיבי של חיל האוויר לצנחנים בכיבוש החרמון והנחיתה בעורף הכח הסורי. מצפון לחרמון הישראלי, שתרם רבות בשינוי פני המלחמה.
3. ההתארגנות של חברי שמיר בשנת 1974 בחדירת המחבלים לקבוץ ובתעוזת הלוחמים שהביאו לחיסולם של ארבעת המחבלים.

לנורית ועוזי צור, שלושה ילדים ושבעה נכדים.