קישור למתוך הספר "בנתיבי האש" – אילן כפיר / דני דור]

יהודה גלר, מג"ד אמיץ ושקול, מתקשה להשלים עם התוצאות הקשות של הקרב שמלכתחילה לא היה לו כל סיכוי: "איבדתי את הגדוד שלי. הם גמרו אותנו," הוא נשמע ממלמל באוזני אלה שהצליחו לחזור מ"מיסורי" ואסירי תודה עד היום על פקודת הנסיגה שהצילה את חייהם.

ארבעה טנקים בלבד חזרו מ"מיסורי". ארבעה מתוך 26 שקיבלו את פקודת ההסתערות קדימה.

[מתוך הספר "בנתיבי האש" – אילן כפיר / דני דור]

יהודה גלר, מג"ד 410 במלחמה, לא השתחרר מאז ממועקת הקרב ב"מיסורי", קרב שמלווה אותו כצל ארוך ומתמשך.

גם היום אין לו ספקות לגבי היציאה לקרב: "זו היתה פקודה וחייבים לציית לה. צריך היה לנסות לשכנע בחוסר הסיכוי, אבל ברגע שניתנה הפקודה – לא היתה כל ברירה."

לא אחת הוא חוזר ל"מיסורי", תוהה אם ניתן היה להילחם בדרך שונה, להתקדם לעמדות ירי מוגנות ולנהל קרב אש זהיר מול המצרים. לא להיחשף למגנני הנ"ט שצלפו בטנקים שלו כמו במטווח.

המלחמה הותירה בו צלקות רבות. האובדן הגדול של לוחמים. מפקדים שהלכו אחריו. סמג"ד, שלשה מפקדי פלוגות, מפקדי מחלקות וטנקים, ועשרות אנשי צוות.

לגדוד 410 היו למעלה מ- 50 נופלים ולא מעט חיילים ומפקדים שנפלו בשבי.

_______ ראיון / צילום / עריכה: דוד אריאב ______ 22 נובמבר 2021, גבעת חיים מאוחד

===== תיקון טעות הקלדה =====

מתנצל על טעות הקלדה בשמות המחברים של הספר "בנתיבי האש" שמופיעה בוידאו, שמות המחברים של הספר:

אילן כפיר / דני דור

הטעות היא כולה שלי - דוד אריאב.