מוטי נולד בירושלים בשנת 1949 למשפחה של שורדי שואה מרומניה. המשפחה התגוררה במבנים של ערבים שברחו, ולאחר מספר שנים עברו ליבנה, לאחר מספר שנים לשכונת נווה שאנן בחיפה, שם למד והתחנך. בתיכון עבר לבית ספר מקצועי בתחום מכונאות הרכב. בסיום הלימודים, בסוף שנת 1967,  התגייס לצה"ל. לאחר הטירונות עבר לבה"ד 20 בתחום מכונאות טנקים שוט בנזין. לאחר סיום הקורס הוצבו בחטיבה 7 בפיקוד גורודיש בגדוד 53 ברמת הגולן לחוליה טכנית פלוגתית, ביצעו קוים בעמק בית שאן, כשהחולייה הטכנית עוסקת בתחזוקת הטנקים, מוטי מתאר את התחזוקה הטכנית של הטנקים לאורך השרות. בתום השרות השתחרר והוצב בחטיבת מילואים, השתתף באימון הקמת חטיבה 679 כשהימ"ח במנסורה.

מוטי התחתן והתחיל לעבוד בטכניון בתפקיד אחזקה טכנית.

 ביום הכיפורים 73 בצהרים נשמעו צפירות, וקיבל טלפון להגיע ליחידה. הגיע למחנה יפתח חטיבה 679 ונפגש עם זוהר ראובני קצין חימוש שהתחיל לארגן את המכונאים לסייע בהכנת טנקים ללחימה. ביום ראשון 7/10/73 עלו לרמת הגולן, והגיעו לעליקה, שם התחילו לארגן את מערכת החימוש ולסייע בתיקון טנקים, תוך הבנה שצריך להשמיש כמה שיותר טנקים. בהמשך הלחימה ביום ב ו - ג הוקם מרכז לוגיסטי וחימושי תוך ספיגת ארטילריה והתקפות מטוסים. מוטי היה סמל חוליה שניהל את עבודת החוליה הטכנית. את המחסור בחלקים חיפשו במחסנים בנפח ובטנקים פגועים, שבהם היו עדיין אנשי הצוות ההרוגים, במטרה להשמיש טנקים תוך דבקות במשימה. קצין החימוש זוהר ראובני החל לארגן הספקת חלקים וכלי עבודה, והוא הצמיד לחוליה אנשי סיור. בלילות נכנסו לתוך חניוני הטנקים תוך טיפול בטנקים כל הלילה, ובמשך היום תפסו עמדות מאחורי הטנקים. לאחר הפריצה על ציר אמריקה קיבל מידע שאשתו ילדה, וקיבל שחרור לברית המילה של הבן. בהמשך מספר מוטי על השהייה במובלעת הסורית בתנאים קשים. אנשי החימוש הכירו את אנשי הצוות שנפלו, וזה מאוד השפיע על המכונאים, שעד היום שומרים על קשר עם הטנקיסטים. בסביבות פסח החטיבה ירדה למחנה יפתח. אנשי החוליות הטכניות נשארו להשמיש את הטנקים והשתחררו בחודש אוגוסט 74.

לאחר השחרור חזר לעבוד בטכניון כולל במערכת הבטיחות, ושימש ראש ועד העובדים של הטכניון. היה פעיל בעירית קריית מוצקין והתנדב למשטרה.

 מוטי מציין שהמלחמה השפיעה על המשך החיים והבנה של ערך החיים. העביר לבנים את חשיבות הגיוס לצה"ל. רותי אשתו של מוטי מצטרפת לראיון, ומספרת על מה שעובר על האישה שנשארת בבית, רותי מספרת על הקשר עם הנשים של יתר המכונאים, ועל כך שהילד גדל ללא אבא במשך שמונה חודשים. לאחר שמוטי השתחרר וחזר הביתה הורגשו השפעות המלחמה עליו, אך הוא לא סיפר על מה שעבר.

מראיין וצילום חנן ויטליס עריכה חורין