נעמה זלץ ווסט אחות מוסמכת במחלקה האורתופדית בבית חולים פורייה במלחמת יום הכיפורים.

הראיון מתקיים בביתה של נעמה בקבוץ להבות הבשן.

הוריה של נעמה פטר ומיכל זלץ במוצאם מגרמניה, עברו לשוויצרי, שם היו בהכשרה של "השומר הצעיר" במטרה לעלות ארצה ולהצטרף לקבוץ להבות.

בשנת 1948 עלו בעליה לגלית לארץ ואביה של נעמה גויס לחטיבת הראל במלחמה על כיבוש לטרון, כמו אותם עולים שהגיעו ארצה ללא שפה וללא כל ידע וניסיון קרבי, ישירות לשדה הקרב, למלחמת הקוממיות.

נעמה נולדה בשנת 1950 בת בכורה בין 5 בנים ובנות שאחד האחים, גדעון, נפטר בגיל 3 וקבור בבית הקברות הישן בקיבוץ.

את ילדותה עברה בקבוץ, כך גם את נעוריה. החל מבית הספר היסודי בקיבוץ וכלה ב"מוסד" בעמיר שהיום נקרא "בית ספר עיינות ירדן".

את מלחמת ששת הימים עברה בתור נערה ב"מוסד" בקבוץ עמיר. ומיד לאחר המלחמה הגשימה את חלומה והיא מוצאת עצמה יוצאת לקורס אחיות מוסמכות בבית חולים השרון בפתח תקוה.

הקורס נמשך שלוש שנים ובתום הקורס גויסה לצה"ל ועברה יחד עם בנות הקורס, קורס קצינים מזורז, על מנת שתוכל להיות אחות בצבא.

לאחר הקורס הוצבה בבית חולים פורייה כאחות מוסמכת במחלקה האורתופדית.

מלחמת יום הכיפורים תפסה אותה, בעודה יושבת עם חבריה, בני גילה על הדשא בקבוץ כשבשעה 14:50 עובר מטס של שני מיגים מעל לראשיהם, אז הם קלטו שאכן פרצה מלחמה.

מיד לבשה את מדיה והגיעה לבית החולים להתחיל לקלוט את הלוחמים הפצועים שהגיעו מהקרבות בחזית רמת הגולן

הפעילות במחלקה הייתה מלאה באדרנלין, לא הייתה טיפת זמן להבין מה קורה בחזית וכל מעייניה הושקעו בטיפול בפצועים, להם קראה "הפצועים שלי".

בתום המלחמה שארכה חודשים רבים, השתחררה וחזרה הביתה.

ראיון וצילום יונתן פורת עורך ומנגיש חורין