רקע אישי:

נולדתי ברחובות בשנת 1953

נשואים ב- 1976 + 3,  ו- 3 נכדים (נכון להיום). מגורים במזכרת בתיה כבר 22 שנה.

יסודי בית ספר שפרינצק , בוגר תיכון דה-שליט, מגמה הומנית.

תנועת נוער – צופים ברחובות.

תחביבים – טיסנים מונחי רדיו, אופני שטח.

צה"ל – התגייסתי בנובמבר 1971 לשיריון, מתמיד סקרן אותי הטנק, שרתתי בחטיבה 14 גדוד 184.

צמ"פ – ברפידים, הייתי תותחן מ"פ (כבוד גדול), למרות הקושי של חוסר שעות שינה, טיפולים, משמעת - הייתי מרוצה  וזו זכורה לי כתקופה מהנה.

לאחר הצמ"פ ירדנו לקו התעלה ל- 3 חודשים, הייתי בתעוז "חוצפה" מול אגם המר הגדול, היה ממש כייף.

אחר כך עשיתי קורס מט"קים בשבטה, לאחר הקורס עשיתי תפקידים שונים עד שחזרתי לגדוד 184.

עשיתי קק"ש בזמן מלחמת יום כיפור (מחזור שני) בבוקעה.

חזרתי כמ"מ למיצרים, אחרי שחזרנו לסיני העברתי צמ"פ להסדרניקים ואחרי כמה חודשים עברתי מבצעים בתור קמב"ץ, שם הייתי עד לשיחרור במאי 1975.

מילואים בחטיבה 8 עד גיל 45 - דרגת שחרור סרן.

למדתי הנדסת מכונות בבאר שבע.

מלחמת יום הכיפורים:

כשפרצה המלחמה הייתי מפקד טנק (1א') בפלוגה ח' בגדוד 184 חטיבה 14, ישבנו בתעוז "הברגה" מול איסמעליה - היינו פלוגת הטנקים הראשונה שנפגשה עם המצרים בגזרה המרכזית של התעלה.

נלחמנו בעיקר מול חי"ר וטילים נגד טנקים שהיו לנו הפתעה גמורה.

לאחר יום (ביום א') צורפתי לפלוגת מילואים – הגדוד הסדיר שלי כבר לא תיפקד.

החל מיום א', במסגרת גדוד 184 עם אנשי מילואים שהחליפו את הלוחמים הסדירים - לחמתי עד סיום המלחמה.

עברתי את קרבות הבלימה, נסיונות ההתקפה על גבעות מכשיר וחמוטל, הפריצה לחווה הסינית והחצייה למצרים.

בבית ידעו שאני בתעלה, הורי קבלו ממני ד"ש דרך קצין קשר בערך אחרי שבוע מפרוץ המלחמה.

יצאתי הביתה אחרי  הפסקת האש וזה היה ממש במקרה, הבאתי את הטנק של המ"מ שלי לתיקון בגש"ח רפידים אז עשינו גיחה של כמה שעות.

עיקר הזמן הייתי בבית חולים לבקר חברים פצועים, הייתי גם בבית של חבר שנפל – זה היה מאוד קשה, רציתי לחזור לפלוגה כמה  שיותר מהר.

החזרה לחיים האזרחיים היו ללא בעיות מיוחדות, טיול בארופה של 5 חודשים ולימודים.

כל השנים תהיתי איך לא יצאתי מהמלחמה עם פגע פיזי/נפשי - לא ממש דיברתי או סיפרתי והכול חי ובעבע בתוכי.

30 שנה אחרי המלחמה בערב אחד בבית וללא כל אזהרה "התפרקתי".

יצרתי קשר עם נט"ל ועברתי טיפול (16 מפגשים) שלמעשה הבהירו לי חד משמעית שחוויתי התקף פוסט טראומה.

הטיפול עזר לי מאוד להתמודד עם הרגשות ושם למעשה סיפרתי בפעם הראשונה את סיפור המלחמה שלי.

לאחר כמה שנים ביוזמתי המשכתי בסידרת פגישות ששיפרו מאוד את התחושות והיכולת שלי להכיל את כל מה שעברתי.

לינק לגישה ישירה למפות קוד סיריוס:   00:26:40

 ראיון / צילום / עריכה: דוד אריאב    מזכרת בתיה, 15 אוגוסט 2021