אלישע שלם הוא מוותיקי הצנחנים, (לא היה ב 101, - העדיף ללכת לקורס קצינים ולא להעתר להפצרותיו של מאיר הרציון.  כצוער, יועד אליה בידי "אריק",  וכשהסתיים קורס

הקצינים,  כבר לא הייתה יחידת המאה ואחד קיימת.) השתתף בפעולות תגמול, במבצע סיני והמיתלה, לקח חלק בסיוע  "למרד הכורדים," שימש כמפקד גדוד צנחנים בשלוש מלחמות

- ששת הימים, ההתשה, וכיפור. (היה מג"ד כ- 14 שנים.) היה פעמיים מפקד חטיבה, חטיבת הצנחנים מילואים הידועה יותר במספרה הישן – חטיבה 80, וחטיבת החרמון.

מעולם לא חתם לשרות קבע כדי להישאר, לדבריו,   "מפקד של חיילים."

לא אחת שלוש או חמש הוא  בראש, הלכה למעשה בראש חייליו, כשאחת הדוגמאות לכך,  היא הובלתו את גדודו לכיבוש  תל- שמס שבמובלעת הסורית בכיפור.  ללא ולו הרוג אחד.

באחת הפעמים הבודדות בו תמונתו מופיעה "בעיתון" כותב עליו רן אדליסט: "כשאלישע נלחם מלאך המוות נרדם."

בראיון זה תתואר ילדותו ובחרותו עד כמעט לגיוסו.

***

אלישע שלם יליד 1934 בבית אלפא , ומגיל שש בקיבוץ רמת- יוחנן.

הוריו עלו כציונים מפולין ב-1920.

הוא מתאר את מסגרת העיירה היהודית המסורתית ממנה עלו בפולין, את מערכת היחסים בינה לכפריים ואת תחילת ההשפעה הציונית.   סבו עוזב את העיירה ומנהל בית ספר ציוני ברשת "תרבות"  בעיר המחוז  זמוש.

המתכונת להגירה היא לרוב שליחת הבן הבכור ולאחריו הצטרפות שאר בני המשפחה. (מה שיגרום לכך שבבית הספר בו ילמד בארץ - בני הכיתה  איתו אינם "ילידים" בני המקום,  אלא  אחים צעירים שעלו כך אחרי אחיהם הבכור.)

כבעל חלום לרעיית צאן מצטרף אביו לחיים בשכנות ובשיתוף לבדואים  באזור גשר של היום, אזור מחנה נהריים של רוטנברג, לומד ערבית, ומתגלה בכישוריו הנוספים – אביו הוא המשורר מתתיהו שלם, ושירו "יא חלילי יא' עמלי ," מוכר מהתקופה הזו.

הוריו משתקעים בקיבוץ בית אלפא ב-1922 שהייתה אז נקודת היישוב המזרחית ביותר בעמק יזרעאל המזרחי (למעט קהילה יהודית קטנה בעיירה "ביסן" היא בית שאן.)

מציאות חדירה ונדודים של שבטי בדואים מהגלעד יתכן היא חלק ממניעי תמיכת השלטונות הבריטיים להתיישבויות  "חומה ומגדל" - שמתתיהו שלם אביו - "כגפיר," נושא נשק, ודובר ערבית מצטרף לעליה לקרקע לראשונה שבהם -  "תל- עמל" היא ניר דוד.

כילד בן שש הוריו עוקרים מבית אלפא לרמת יוחנן במה שהא מכנה "הפילוג הקטן."

אלישע  מסביר את יחסי הפיאודל והצמית בכפרים השכנים לרמת יוחנן כמו למשל הושה  (אושה המשנאית,)  וכסייר - כפר שתושביו אז הם "מוגרבים,"  שיושבו בו כחלק מהמדיניות העותמנית ליישב בני צפון אפריקה באזורי ספר או קדימות אחרת לראייתם.-(כך גם צ'רקסים ותורכמנים. .)

אדמות כפרים רבים באזור רמת יוחנן הם אדמות סורסוק, (שלימים יפגש עם צאצאיו בלבנון, כמפקד חטיבה.) סורסוק להבהרה - הוא בעל אדמות נרחבות בפלשתינה. רחוב יפת ביפו הוא רחוב סורסוק לשעבר. סורסוק הוא בעל אדמות  "מרג' איבן עאמר"  הוא עמק יזרעאל שאדמותיו ניקנו ממנו.

 שלא כמו בכפרים, בערים הסמוכות לרמת יוחנן  שפרעם ועיבלין רוב האדמות הן בידיים פרטיות.

בימי מלחמת העולם השנייה רמת- יוחנן סמוכה  "לאזור רגיש" הרי הוא מפרץ חיפה, הנמל, בתי הזיקוק, צינור הנפט איי, פי. סי. המוגנים בתותחי נ.מ. בהתקני עשן למיסוך נרחב ובבלונים פורחים  "צ'פלין."

כילדים הם נוהים אחרי אוהלי מחלקת הפלמ"ח השוהה בקיבוץ, (מפקד המחלקה הוא רפי איתן, ) ומודעים למעט מעלילותיה.

 בדיעבד הוא יודע שאנשי רמת- יוחנן היו מיועדים להיות חלק מהמפונים מקיבוצם במסגרת תוכנית "מצדה שבכרמל."

בגיל 13 הוא מקבל מדודו אקדח.

הוא נער כבן 15 ב- 1948.

המערכה הראשונה במלחמה היא זו שבין 29 נובמבר 47 ל-14 מאי 48  שעיקרה המלחמה על הדרכים. במסגרתה פועל בצפון מטעם הוועד הערבי העליון קעוקג'י במאמץ עיקרי במשמר העמק ובמאמץ משני בכביש יגור כפר-אתא ראש הנקרא עם גדוד דרוזי בפיקוד שכיב וואהב שיש לו עורף בשפרעם הסמוכה.

כוח זה הוא הכוח  הערבי העיקרי בקרבות רמת יוחנן שלאחריהם נחתמת הברית עם הדרוזים. (ברית שנחתמה בקשריו של גיורא זייד - בידי משה דיין שאחיו זוריק הוא מהרוגי הקרב.)

פעולותו הקרבית הראשונה של אלישע היא בגיל 15- בחילוץ צמד בהמות שבמהלך זריעה מול הכפר כסייר וכחלק מתקרית סמוכה נפתחה גם לעברם אש.

רואיין בבייתו שברמת- יוחנן ב-8 לאוגוסט, 2021

ראיון, צילום, עריכה והנגשה – יאיר כידן.

קישורים:

ראיון חלק שני – יום כיפור.   (בהפקה עדיין לא באויר.)

תמליל ראיון חלק שני – (בהפקה, עדיין לא באויר.)

"שיח לוחמים" חייליו של אלישע במיפגש עימו במאי 2021 --  https://www.youtube.com/watch?v=q1sSo...

2 תגובות