בני נולד וגדל בקיבוץ שער העמקים, התגייס לצה"ל בסוף שנת 1967 לשריון בתפקיד נהג בטנק השוט. בסיום המסלול עבר לחטיבה 7 גדוד 53 בתפקיד נהג. לאחר מספר חודשים יצא לקורס מט"קים וחזר לגדוד כמפקד טנק. תוך זמן קצר יצא לקורס קצינים בבה"ד 1 במצפה רמון והשלמה בקורס קציני שריון. בסיום הקורס חזר לגדוד 53 בתפקיד מ"מ, הגדוד עבר לחטיבה 188 בפיקוד בריל. בני השתתף בפעילות מבצעית ברמת הגולן ועמק הירדן בהתשה, השתחרר מצה"ל, חזר לקיבוץ, והוצב במילואים בחטיבה 679. ביום כיפור קיבל טלפון בשעות הצהרים ונקרא להתייצב בימ"ח ביפתח. כשהגיע קיבל פקודה מהמח"ט אורי אור להכין פלוגה. בשעה 14:00 החלה הפגזה כבדה על רמת הגולן והמלחמה החלה. לפנות בוקר יום ראשון 07/10/73 עלה לרמת הגולן במסגרת כוח של שני גדודים בפיקוד המח"ט. הכוח נשלח לאזור עין זיון פתחת קונטרה דרום. בשעות הצהרים קיבל המח"ט פקודה לחזור לנפח ולבלום את הסורים. הגדוד בפיקוד הראל נע מערבה ונתקל בטנקים סורים, פתח עליהם באש ופגע בעשרות מהם, דבר שגרם לנסיגת הסורים. בלילה הכוח נכנס לחניון לילה באזור המחצבה ואירגן את הטנקים להמשך לחימה. ביום שני 8/10/73 הטנקים עלו לעמדות מדרום למחצבה של נפח, ובמשך כל היום בלמו טנקים סורים שניסו לנוע צפונה. בלילה התכנסו בחניון לילה להתארגנות. יום ג' 08/10/73 על הבוקר נכנסו לעמדות שוב, ובלמו את הסורים. לקראת הערב הסורים החלו לסגת, והחטיבה תקפה לכיוון חושנייה. ביום ד' 09/10/73 בשעות הבוקר הפלוגה פעלה לרגלי תל יוסיפון באזור ה"קלעות" ונתקלה בכוח חי"ר סורי. הטנק של בני נפגע מטיל ומרקטת RPG. בני עף החוצה וקצין סורי שהיה באזור ירה ברגלו באקדח. בני זחל מתחת לטנק, הקצין נורה על ידי טנק אחר. בני פונה על ידי הטנק של וגמן לכביש, משם ברכב לתאג"ד בראש פינה, ומשם לבית חולים צפת. בני היה מאושפז בבית החולים במשך שנה. בסיום השיקום חזר לקיבוץ. הפציעה ומאורעות המלחמה גרמו לבני בנוסף לפציעה הפיזית פגיעה נפשית מתמשכת, "שריטה" בסלנג של בוגרי המלחמה, דבר שהשפיע על חיי המשפחה והחיים האישיים עד היום. בני חזר לשרת במילואים בתפקידי מטה באוגדה 91 השתחרר ממילואים לאחר גיל 50 בדרגת סא"ל. צילם וערך חורין