אלישע נולד ב- 1943 בקיבוץ עין השופט. ההורים היו מדור המייסדים של הקיבוץ.

גדל והתחנך בקיבוץ ובבית הספר האיזורי. בשנת 1961 התגייס לצה"ל.

מגיע לגדוד 52 להיות טנקיסט על טנקי שרמן. מסלול מהיר: צמ"פ, קמ"ט, קורס קצינים, כאשר בסיום הוא נשאר כמדריך ב- קק"ש עד השחרור בסוף 1964.

במילואים הוא מגיע לגדוד 377 באותה השנה. המג"ד היה אז שאול יופה – דמות "מהאגדות", "מפקד וחבר".

לפני מלחמת ששת הימים הגדוד, עם 2 פלוגות 51M ושתי פלוגות 50M, מתאמן במרץ לקראת הבאות.

אלישע מ"מ בפלוגה של יעקב נויפלד (פלוגה ד') – על טנקי 51M יחד עם יהודה ארזי כ- מ"מ ואח"כ סמ"פ.

מלחמת ששת הימים פרצה וכאשר יש החלטה לכבוש את רמת הגולן – שתי פלוגות: ד' ו- ה' עוברות ת"פ חטיבה 8 לכיבוש צפון רמת הגולן בקו: זעורה – קלעה.

לאחר קרב לא פשוט ותמרון חכם להגיע לקלעה מהאגף ובאותו קו גובה – מגיעים רק 3 טנקים וכובשים את המוצב.

בהמשך תנועה לעיר קוניטרה כאשר פלוגה ד' מובילה עם התנגדות מועטה בלבד. למעשה שם מסתיימת המלחמה (היום השישי למלחמת ששת הימים).

חוזר לקיבוץ לענף הבקר ומסתובב די הרבה בדרום רמת הגולן "אל על היתה כמו בית שני שלי".

בין 2 המלחמות מתחתן עם תמר ונולד בנו הבכור.

במקביל (1972-1974) אלישע לומד לתואר ראשון ומסיים כבוגר החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים אלישע מ"פ ד', בנצי פדן המג"ד של 377 שכעת שייך לחטיבה 9.

מגיע לימ"ח במחנה מנצורה ומכינים את הטנקים.

יום ראשון בבוקר 7/10/73 שתי הפלוגות הראשונות (51M) יחד עם המג"ד יוצאים על שרשראות לרמת הגולן.

בצמח עוצרים בתחנת הדלק וגברוש מסדר להם תדלוק של הטנקים.

עוצרים לפני העלייה לדרום הרמה בצומת כורסי ומח"ט 9 (מוטקה בן פורת) "מתדרך" אותם ומספר להם שהסורים בדרום הרמה, לא יודע היכן, והגדוד צריך להיות מוכן להיתקל באוייב מרגע שהם מטפסים לרמה.

כאשר הגדוד (2 הפלוגות) מגיע לצומת אל על הם שומעים כבר ירי טנקים (גדוד 278 המוקטן מאוד כבר מנהל אש במיצר אל על). הגדוד והפלוגה של אלישע מתייצב ממזרח לציר הישובים לחסום את הצד המזרחי של מיצר אל על.

מנהלים אש למול הטנקים הסורים שגולשים דרומה ומצליחים לעצור אותם. בקרב הראשון הזה כבר יש הרוגים ופצועים מקרב אנשי הפלוגה.

יום שני 8/10/73 בבוקר מדרום למאגר חיתל, עם הפנים מזרחה והשמש בעיניים, קרב קשה למול הטנקים הסורים.

לקראת הצהריים, הטנק של אלישע נפגע משני טילים שנורו עליו ממזרח עם חדירה בתחתית הצריח: הנהג והטען קשר נהרגים במקום, התותחן ואלישע נפגעים ומפונים לתאג"ד, המקלען יצא ללא פגע.

לאחר שהתפנו - הטנק ממשיך לבעור ומתפוצץ בצורה "דרמטית" – הצריח מתעופף ומסתחרר באויר – וכל זה קורה לעיני כל אנשי הגדוד שצופה במחזה בהלם מוחלט. לדבריו של בנצי המג"ד זה היה רגע המבחן שלו לחזור ולהניע את הגדוד ללחימה.

אלישע מפונה לבי"ח עפולה עם רסיסים וכויות בחלק גוף תחתון. בסיום הטיפולים הוא חוזר לפלוגה ולגדוד - לאחר הפסקת האש במובלעת הסורית.

כחודש לאחר השחרור (קיץ 1974) שדרת הפיקוד הגדודי משתתפת בהקמת חטיבה חדשה 767 – חטיבת פטונים. עוברים הסבה לטנקי פטון ודי מהר אלישע הופך למג"ד והוא משמש בתפקיד זה כ- 10 שנים (עד 1984).

ב- 1982 הגדוד במסגרת החטיבה משתתפים במלחמת לבנון הראשונה.

לאחר כשבוע המתנה מצפון לקרית שמונה (במסגרת האוגדה כעתודה מטכ"לית), החטיבה נכנסת ללבנון לאחר ההסתבכות בקרב סולטן יעקוב.

הגדוד מקבל פקודות מהחטיבה להתקדם וליצור מגע עם האוייב הסורי. אלישע מתקדם בצורה מאובטחת לפי הפקודה ולא מוצא שום אוייב. וכך נכנסת הפסקת האש לתוקפה. אלישע מעדיף לקרוא לזה "התקפת הדמה".

הגדוד משתחרר. ושנתיים אח"כ ב- 1984 אלישע מחליט להעביר את שרביט המג"ד לבא אחריו הסמג"ד.

בנתיים ממשיכים "לחזר" אחרי אלישע לחתום קבע ולקבל חטיבה. בהמשך הוא נענה אך מבקש לחזור להיות מג"ד דווקא בטנקים החדישים של צה"ל – מרכבה סימן 1. כאיש מילואים הוא מקבל פיקוד על גדוד מרכבות ושם הוא בתפקיד עד 1988.

עם השחרור מהמילואים אלישע ממלא תפקידים בתנועה ובמשק: מזכיר הקיבוץ הארצי וגם מרכז המשק.

ב- 1993 הוא מקבל עליו את ניהול אחד המפעלים בקיבוץ. ובהמשך שוב מרכז המשק לעוד מספר שנים.

מאז ועד היום אלישע ממשיך למלא לא מעט תפקידים ציבוריים חלקם די מאתגרים.

אלישע למד ציור במכון אבני ומצייר להנאתו כהובי.

לתמר ואלישע בן ובת, ולהם שישה נכדים.

ראיון/צילום/עריכה: דוד אריאב     19 יולי 2021 , עין השופט