משה נולד בארץ בשנת 1953, להורים שהגיעו ארצה מבולגריה בשנת 1948 והתישבו בכפר נטר שבשרון.

למד ב"הדסים" והתמחה במכונאות רכב חקלאי.

משה התגייס לצה"ל ב- 1971 והגיע לגדוד 51 בחטיבת גולני כלוחם.

מאוחר יותר הוא עבר לתפקיד שבו הוא התמחה – מכונאי רכב במחלקת חימוש גדודית. שם הוא תיקן את כל סוגי הרכב: החל מזחל"מים, משאיות וכל שאר סוגי הרכב הרך.

לאחר קו ממושך ברצועת עזה גדוד 51 חוזר לבסיס הקבע בטירה ואמור לצאת ל"רגילה" ביום שישי שלפני יום הכיפורים 1973.

יום שישי – הכוננות מבטלת את היציאה ל"רגילה" ואין שום יציאות.

למחרת בצהריים שומעים ברדיו שפרצה המלחמה. הלוחמים עולים לאוטובוסים לכיוון ראש פינה והחימוש יחד עם נהגים נוסעים למחנה עמוס לקחת 30 זחל"מים ולהסיע אותם לראש פינה.

ב- 8 לאוקטובר (יום שני) היה הנסיון הראשון של גולני לכבוש את החרמון עם כוח מגדוד 51 וגדוד 17. הנסיון כשל והכוחות נאלצו לסגת כאשר לצה"ל 25 הרוגים ו- 57 פצועים.

כוחות צה"ל הצליחו בקושי רב לפנות את כל הפצועים. אך נאלצו להותיר גופות של ארבעה הרוגים באזור הקרבות. גופות ההרוגים נותרו במעלה ההר עד לכיבוש ההר על ידי צה"ל בימיה האחרונים של המלחמה. בחלק מהגופות נמצאו סימני התעללות.

משה ממשיך ללוות את הגדוד במשימות השונות בגולן ומתקן רכבים מחלץ רכבים יום ולילה.

"מבצע קינוח" הוא מבצע של צה"ל לכיבוש מוצב החרמון שנערך בין 21 באוקטובר ל-22 באוקטובר 1973. בסיומו הצליחה חטיבת גולני לכבוש מחדש את ההר ובמקביל כבש כוח משולב של צנחנים במילואים וחיל ההנדסה את החרמון הסורי. הקרב נערך לאחר שמוצב החרמון נפל ב-6 באוקטובר, עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים, לידי הסורים. במהלך המלחמה התחוללו מספר קרבות, בניסיון ישראלי לשוב ולהשתלט על ההר, אולם רק ב"מבצע קינוח" הצליח צה"ל לכבוש מחדש את החרמון. בקרב נהרגו 55 חיילי צה"ל וכ-80 נפצעו. המוטיבציה, ההקרבה והנחישות של חיילי צה"ל היו מהגורמים שהכריעו את הקרב.

משה היה בצוות החיילים שפינו את ההרוגים משטח ההר בהם גם החיילים שנפלו בנסיון הכיבוש הראשון.

משה השתחרר משרות סדיר לקראת מאי 1974 והוצב למילואים בגדוד תותחנים 531 שם שרת כאיש חימוש עד השחרור ממילואים.

משה נשוי ליפה ולהם שני ילדים ושישה נכדים. כולם בכפר נטר.

ראיון / צילום / עריכה: דוד אריאב