שי נולד בחיפה בשנת 1937, דור שמיני (!!) בארץ – קרוב ל- 300 שנים בארץ.

בצעירותו למד בריאלי והיה בצופי ים.

התגייס לצה"ל ב- 1956 והגיע בסופו של דבר לסיירת צנחנים. במסגרת זו שרת במקומות שונים: בערבה, בתל קציר.

במילואים נשאר לשרת בסיירת צנחנים עד 1962 ואז הוא עבר לשרת ביחידת סיור בשריון – חטיבה 45.

במסגרת החטיבה שי משרת בגדוד 39 שהוקם לא מכבר.

במלחמת ששת הימים הסיור הוביל שיירת אספקה לגדוד שהיה בקרב קשה בעמק דותן.

ב- 1969 אימון הקמה מחודש לגדוד 39 (השרמנים יחד עם אנשי הצוות שלהם עברו לחטיבה 9) שהופך להיות גדוד צנטוריונים. הגדוד הוא גדוד המילואים של חטיבה 188 הסדירה בפיקוד משה בר-כוכבא (בריל).

המג"ד יריב בן-אהרון, הסמג"ד חיים פורת. שי במסגרת גדוד 39 עדיין במחלקת סיור.

ב- 1973 עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, שי מגיע למחנה פילון ואח"כ למחנה ירדן ועקב הנסיבות הסמג"ד ממנה את שי להיות השליש הגדודי.

שי "משתלט" על הנ.נ. של קצין הקשר ונוסע בעקבות הגדוד לרמת הגולן. במשך היום הוא מפרק מקלעים, ארגזי פעולה, פריסקופים ומכשירי קשר – מטנקים פגועים של חטיבה 188 ובחניוני הלילה של הגדוד הוא מחלק את הציוד לכל מי שחסר. במקביל הוא עובר בכל הטנקים ומקבל כל לילה ציוות קרבי מעודכן.

כל כמה ימים הוא יורד עם הנ.נ. לפילון ומוסר את גלויות הציוות הקרבי לשלישות ומבקש לברר עבורו מה מצב הפצועים ולוודא את שמות ההרוגים.

הוא גם מוסר את מכשירי הקשר התקולים למעבדה ולוקח את המתוקנים איתו.

מספר שנים לאחר המלחמה, חיים המג"ד עוזב את הגדוד וגם שי מבקש לעבור. הוא מתמנה לקשל"ח חטיבה 179.

בגיל 52 הוא משתחרר משרות מילואים וממשיך לעבוד כעורך דין במשרד המשפחתי.

שי נשוי לרותי ולהם 3 ילדים וארבעה נכדים.

ראיון / צילום / עריכה: דוד אריאב