חיים נולד בשנת 1936 ב- תל אביב. למד במקס פיין ואח"כ התקבל ולמד הנדסת חשמל בטכניון בחיפה.

כבר מגיל צעיר חיים הראה כישורים יוצאי דופן של ממציא. לאחר סיום הלימודים בטכניון התקבל לעבודה בקמ"ג ושם מצא כר פורה להמצאות ושיפורים שקשורים לבטחון המדינה.

גדר המערכת של ישראל (לקוח מתוך ויקיפדיה):

שנים רבות הייתה ישראל מוגנת בגבולותיה על ידי מערכת פרימיטיבית שהייתה מורכבת מגדר רשת פשוטה של חוטי ברזל, מכביש אספלט ומשביל טשטוש ביניהם (לצורך זיהוי עקבות החודרים). כל מסתנן שרצה להיכנס ולפגע, היה מטפס או חותך את גדר הרשת, דורך על שביל הטשטוש וממשיך את דרכו פנימה, ללא הפרעה. כמה פעמים ביממה היה עובר לאורך הגדר קומנדקר סיור של צה"ל (מצויד בזרקור לתאורה בלילות), נוסע על כביש האספלט ובוחן את הגדר ושביל הטשטוש לגילוי עקבות של חדירה – לאחר מעשה. עם אור השחר התבצע סיור רגלי, בהשתתפות גשש מקצועי (נקרא סיור "פתיחת ציר") לצורך זיהוי חדירה אם הייתה במשך הלילה. עם גילוי סימני החדירה היו נקראים למקום כוחות צה"ל, שהיו מנסים ללכת בעקבות המסתננים, לאתר אותם ולהילחם בהם. היה זה סידור לא אפקטיבי. המחבלים למדו להמתין בלילה למעבר הקומנדקר, ואז לבצע את החדירה – מה שנתן להם מרווח זמן מספיק גדול לביצוע הפיגוע עד לסיבוב הבא של הסיור ולפעמים, גם לחזור בריאים לשטחם לאחר הפיגוע. זה מה שהיה.

סא"ל חיים פורת (פחטר), עובד הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) באותה עת, היה מג"ד שריון במילואים. הוא ביצע עם יחידתו אחת לשנה "שירות מבצעי" בן מספר שבועות (פעילות חי"ר לאורך הגדר ללא הטנקים) בגבול הצפון ועמד על חוסר היעילות של השיטה הקיימת למניעת חדירות מחבלים. עלה בדעתו, כי ניתן להתקין על הגדר מערכת אלקטרונית שתתריע במרכזי הפיקוד שלאורך הגבול על ניסיון החדירה ברגע התרחשותו, תוך ציון קטע הגדר בו הוא מתבצע, דבר שיאפשר מתן אזעקת מצב חירום ביישובים הסמוכים לנקודת החדירה והפעלה מידית של כוחות צה"ל לחיסולה.

בתקופה זו התרחשו מספר פיגועים גדולים בהם נהרגו עשרות אזרחים, ביניהם הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים, הפיגוע בקרית שמונה, וטבח מעלות. בכל המקרים הללו לא התגלו המחבלים בעת חציית הגדר (או סמוך לכך). צה"ל הוזעק למקום הרצח עם פתיחת אש המחבלים במקום. זמן מה לאחר הפיגוע במעלות נתקבלה ההזמנה הראשונה להתקנת המערכת על גדר הגבול בגזרת אצבע הגליל.

מהר מאוד השתנתה תמונת אבטחת גבול הצפון בכל קטע בו הותקנה. אתראה מידית נתקבלה עם הנגיעה הראשונה של המחבלים בגדר, דבר שהותיר לצה"ל את הזמן הדרוש לאיתורם וחיסולם בטרם ביצוע מזימתם. התקנת המערכת לאורך גבול הצפון נעשתה ברובה בשנת 1975 ובהמשכה בוצעו התקנות גם בגזרות הגבול האחרות. בתאריך 10/5/1974 ביטל שר הביטחון משה דיין את איסור הפרסום ומתן פטנט להמצאתו של פורת. זאת לפני התקנת הקטע הראשון של המערכת על גדר הגבול אבל - אחרי שמב"ת סיימה להעתיק אותו. וכך, ביום 26/9/1975 כשבע שנים לאחר שהגיש את בקשתו, אושרה ההמצאה כפטנט רשום בישראל. מאותו רגע הורשה פורת לרשום פטנטים על אמצאותיו ברחבי העולם.

על אמצאותיו קיבל אישור יצוא ממשרד הביטחון, והגדר האלקטרונית החלה להימכר גם לשאר העולם. היא הותקנה במקומות רבים: בדרום אפריקה, ברודזיה, בכור גרעיני בהולנד, בכורים גרעיניים בטאיוואן, בשדה התעופה של סיאול קוריאה, בהודו - בגבול עם פקיסטן, באקוודור, באוסטרליה וניו זילנד, בארצות הברית, בסין ועוד.

בשנות ה-70 הותקנה גדר מערכת אלקטרונית בגבול הצפוני של ישראל כדי למנוע חדירת מחבלים. בהמשך הותקנה גדר מערכת בבקעת הירדן. בעת פינוי סיני בשנת 1982 הותקנה גדר מערכת ברפיח. בשנות ה-90 הוקמה גדר המערכת סביב רצועת עזה. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה הוחלט על הקמת גדר מערכת לאורך קו התפר.

בשנת 2006 הוחלט על הקמת גדר מערכת בגבול בין ישראל למצרים. הקמת גדר הגבול ישראל-מצרים הושלמה בדצמבר 2013.

לקוח מתוך ויקיפדיה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%...

השרות הצבאי:

בזמן מלחמת קדש 1956 חיים היה קצין שריון בסדיר ולחם על גבי טנקי שרמן ישנים.

גדוד 39 הוקם בראשית שנות ה- 60 ע"י מנדי מרום (לימים אלוף בצה"ל) והוא זה שגייס את חיים להיות סמ"פ (ולמעשה מ"פ) בגדוד החדש.

במלחמת ששת הימים 1967 חיים מ"פ בגדוד 39 חטיבה 4 על גבי טנקי שרמן משופרים M51 – בקרב טנקים בעמק דותן הוא נפצע ומפונה לבית החולים.

במלחמת יום הכיפורים 1973 חיים סמג"ד טנקים בגדוד 39 על גבי טנקי שוט קל עולים לדרום רמת הגולן, שבחלקה הגדול כבר נשלטת ע"י השריון הסורי, במעלה גמלא ת"פ חטיבה 4. בהמשך הגדוד משתתף בקרבות שריון קשים לבלימה והדיפת הסורים מעבר לקו הסגול. בהמשך ב- 16/10/1973 נהרג המג"ד יואב וספי וחיים מקבל פיקוד על הגדוד.

לאחר המלחמה חיים ממשיך לשמש כמג"ד 39 (שעבר בינתיים ת"פ חטיבה 179) באימונים ותעסוקות מבצעיות בעיקר ברמת הגולן וגבול הצפון.

  ראיון / צילום / עריכה: דוד אריאב