יהודה קרן (קוסלובסקי) נולד ב- 10/4/1948 בעיר טבריה, ממש תוך כדי הקרבות שהתחוללו בעיר המעורבת.

המשפחה גרה בחוות השומר שם היה גרעין התיישבותי דתי ולאחר מלחמת השחרור הקימו את המושב שדה אילן.

יהודה מתגורר בשדה אילן עד היום.

בית ספר יסודי במושב, תיכון בביה"ס החקלאי מקווה-ישראל, ובאוגוסט 1966 גיוס לצה"ל.

גיוס לשריון, טירונות בחסה, מקצועות בג'וליס בתור נהג טנק שוט. צמ"פ ברביבים גדוד 82 חטיבה 7.

תקופת ההמתנה לששת הימים – יהודה משובץ כנהג טנק מ"מ בפלוגה של אליישיב שמשי.

צוות הטנק: מפקד אורי אופיר ז"ל, טען קשר ויקטור מויאל ז"ל, תותחן דן מיכאל.

מלחמת ששת הימים:

מעבר הגבול באיזור חאן-יונס, ודי מהר "איבדנו את הפלוגה" ונכנסנו בטעות (טנק בודד) לתוך מתחם הג'יראדי.

הטנק דומם באמצע המוצב, כאשר יורים עליהם מכל הכיוונים. בנס הצליחו להניע ולצאת משם ללא פגע ובהמשך לחבור לפלוגה. קרבות למול המצרים עד הצהריים ואז עקב תקלה שוב נשארו לבד בשטח עד שחברו לכח מילואים מחטיבה 200.

לא הצליחו ליצור קשר עם הפלוגה המקורית – והם הניחו שכל הצוות נהרג.

רק לקראת שחרור של פלוגת המילואים, הם מצליחים ליצור קשר לפלוגה המקורית והטנק שלהם חובר לגדוד 82.

לאחר שהייה של מספר חודשים בתעלה, גדוד 82 עולה לרמת הגולן לבסיס למרגלות תל אבו-נידא.

באיחור של שנה יציאה לקורס מט"קים שבסיומו יהודה מוצב בגדוד 53 בפלוגה של אריה ארצי (מג"ד איציק בן שוהם עדיין במסגרת חטיבה 7 של גורודיש).

תעסוקות מבצעיות בעמק הירדן (מרדפים אחר מחבלים) ובבקעת בית שאן (ירי על חוליות ומוביל המיים).

שחרור אוגוסט 1969 ואימון הקמה של גדוד 39 כגדוד המילואים של חט' 188 – בפלוגה של יוסף שריג.

עד למלחמת יום הכיפורים – 4 שנים די שקטות שאיפשרו לנו קבלת טנקי שוט קל – לימוד הטנק, אימונים ואירגון ימ"ח לתפארת במחנה ירדן.

בשנת 1972 יהודה נישא לאישתו רותי, מגורים בחוות השומר שהוא מוסד חינוכי שרותי עבדה בו כמורה-מדריכה.

מלחמת יום הכיפורים:

הגעה למחנה ירדן לפנות ערב, הטנקים אינם, מצטיידים בציוד אישי ויורדים למחנה נפתלי (בסמוך לשדה אילן) להצטייד בטנקים של חטיבה אחרת.

למזלם הטנקים הם שוט קל אך עם חוסרים מאוד גדולים בזיווד ותחמושת.

לקראת ראשון בצהריים יוצאים על זחלים דרך טבריה לגשר אריק. כבר במעבר הירדן קיבלו להפתעתם "היכון לירי" ומתוך האזנה לרשתות חט' 188 מבינים שהמצב קשה.

שלב הבלימה:

עם שחר של יום שני בסיום העליות של מעלה גמלא – חוברים לגדוד בפיקודו של יואב וספי ובצומת המפלים נתקלים לראשונה במארב RPG וירי של טילי שמל שלא היו מוכרים להם.

לא היה ממש עם מה להתגונן – ללא מיקלעים והם נאלצו לירות תחמושת כבדה על חיילי המארב.

במשך 4 ימי לחימה הם הדפו את הסורים (יחד עם טנקי השרמן מחט' 4) – בפיקודם המיקצועי והמסור של יואב המג"ד ויוסף המ"פ שניהלו קרבות שריון בצורה אמיצה ואחראית.

הם פגעו והדפו טנקים סורים בגיזרתם עם מספר נפגעים נמוך יחסית לעוצמת האש שהיתה ממולם.

לקראת סיום שלב הבלימה, ביום רביעי, בקרב על קו המוצבים שבאיזור מוצב 111 נפל המ"פ יוסף שריג והסמ"פ דוד זייטמן קיבל את הפיקוד על הפלוגה.

למחרת, יום חמישי, לאחר התארגנות קצרה – הועברה הפלוגה (פלוגת "כלין") ת"פ גדוד 278 שלחם ת"פ חט' 9 – לקראת הכניסה למובלעת.

שלב הלחימה במובלעת:

כניסה למובלעת לכיוון חאן-ארנבה בגל שני כשמולנו חוזרים טנקים שלנו מגל תקיפה ראשון עם נפגעים רבים.

תמונה קשה מאוד שמשרה אוירה קשה.

בימים הבאים מנהלים קרבות תוך תנועה לכיוון כפר נאסג' והתילים ענתר ועלקיה. שם החטיבה מייצבת קו.

בהמשך ניהול קרב קשה נגד כוח תיגבור עיראקי שהיה בעדיפות מספרית גדולה וממש בקושי יכולנו לו.

היה זה קרב עם עמידה עיקשת של המ"פים בגדוד עד שעצרו את ההתקפה תוך פגיעה במספר גדול של טנקים עיראקיים. בקרב זה נהרג המ"פ המקביל לפלוגה שלנו – יעקב קליין הי"ד.

בקרב זה נפגע יהודה מ- 2 רסיסים בראש וכוויה מרסיס בחזה. לאחר חבישה זריזה של הפגיעות לעצירת הדימום חוזר יהודה לעמדת אש משום שאי אפשר היה לוותר על שום טנק בקרב למול המוני טנקים עיראקיים.

בערב טופל יהודה ע"י הרופא שהחליט לפנות אותו לבית חולים משום שהוא נפצע בראש. הפינוי נקבע לבוקר למחרת, אך למחרת בבוקר ירדה הפגזה ארטילרית ממש קשה על החניון וכל כלי הרכב, מלבד הטנקים, נפוצו כל אחד למקום אחר והרופא לא חזר מאז ליהודה.

בימים הבאים הגדוד ניהל קרבות ממקומו – בגיזרת התילים – תוך ספיגה של ארטילרייה ללא הפסקה.

יומיים לפני הפסקת האש אושר "לסגור" טנק אחד לפלוגה ולהוציא את הצוות לחופשה של 24 שעות והצוות של יהודה היה הראשון - כנראה בגלל הפציעה של יהודה.

לאחר מכן עברה הפלוגה להחזיק קו בחרפא שבמובלעת. מפקדת הפלוגה היתה בחרפא ויהודה נשלח עם מחלקת טנקים בתפקיד מ"מ למוצב קידמי בשם "רינה". הפלוגה למעשה נשארה ללא קצינים ויהודה קיבל תפקיד כ- מ"מ.

בגלל חוסר משווע בקצינים, התארגן קורס קצינים מזורז בן 40 יום ויהודה היה אמור לצאת לקורס זה. זה לא התבצע משום שלא היה קצין בנמצא שיחליף את יהודה.

בהמשך, פלוגת "כלין" שלחמה במובלעת ת"פ גדוד 278 – חוזרת לגדוד 39 המקורי שלה והופכת להיות פלוגה ז'.

הגדוד יושב במחנה חושניה מספר חודשים עד השחרור ב- 22/4/1974 סה"כ 200 יום.

שנה לאחר המלחמה מילואים בקו מטולה 52 יום בזמן הארוע בו מחבלים חודרים לכפר יובל.

בהמשך היו תקופות מילואים ארוכות 40-60 יום בשנה בעיקר בבט"ש בגבול הלבנון, בגדה ועוד.

יהודה המשיך לשרת במילואים כ- מ"מ עד גיל 45 בו שוחרר ממילואים.

ראיון/צילום/עריכה: דוד אריאב